רגעי ההרמוניה של תל אביב ספורים וקצרים

העיר נראית לי כקקופוֹניַה של צלילים שאינה מגיעה לכלל קונצרט: תזמורת השקועה מאה שנה בכיוון כלי הנגינה שלה, אך המנצח אינו מגיע

אברהם בלבן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

חלון חדר השינה של רחלי ושלי צופה אל רחוב חולדה ואל רחוב מצדה. מראה תל אביבי טיפוסי: נוף של דודי שמש ותריסי פלסטיק וטיח מתקלף בצד בתים משופצים ונאים. בקו ישר בינינו ובין הים בולט "הבניין המשוגע" של רחוב הירקון, ולימינו, בין שורת בתי המלון, אפשר לראות ריבועי ים כחולים.

מכר משותף קישר ביני לבין יריב כץ, שגדל ברחוב מצדה, והציע שאשמע ממנו על שכונת אפרים, שרחוב מצדה ורחוב חולדה הם חלק ממנה. יריב (יליד 1943, עסק בתכנות מחשבים וכיום עוסק בנגרות ומתגורר בכפר ורדים בבית עץ שבנה בעצמו) מוביל אותי למצדה 14, הבית שבו גר בילדותו. הוא לא זקוק לעידוד או לשאלות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ