הגשם מביא אל העיר את הווייתו הקדמונית של הג'ונגל
מדוע מכת גשם, המטלטלת את צמרות העצים וסוחפת לאורך המדרכה ענפים שבורים ומטריות זרוקות, מזכירה לי את שירו של אלתרמן, "אל הפילים"
בוקר יום רביעי, סוף אוקטובר. רחלי הבטיחה לידידה טובה שתבקר אותה הבוקר בבית החולים תל השומר. אני מצטרף לנסיעה במטרה להכיר שכונות תל אביביות שאיני מכיר עדיין. החזאי הבטיח שמזג האוויר הסגרירי יימשך, אבל בחוץ עדיין חמים ואין סיבה לשנות את תוכניתנו. כשאנחנו הולכים לעבר קו 104 ברחוב בן יהודה, במזרח עדיין פיסות של שמים בצבע ג'ינס משופשף ובלוי. מפעם לפעם נחשפת שמש ירחית מבין העננים. אולי הגשם יפסח עלינו היום.