רשימות תל אביביות |

כמעט נדמה שאתה גאול

אני חוצה את הכביש ומגלה בפינה של גינה יפהפייה את מקור הריח: פרחיו הצינוריים של שיח צסטרום לילי מפיצים באוויר את ריחם הסמיך

אברהם בלבן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אברהם בלבן

שבת ראשונה של דצמבר, שבע וחצי בערב. אני הולך בשדרות בן גוריון בדרך למוזיאון תל אביב לקונצרט של הקאמרטה הישראלית. על ספסל בשדרה יושב קשיש עם מטפלת פיליפינית ומנסה לקשור שיחה עם העוברים והשבים. למרות מזג האוויר הנוח הוא עטוף מעיל עבה ולידיו כסיות גדולות. "לאן את הולכת?" הוא שואל בקול רם צעירה בלונדית המסתכלת אליו מופתעת ממרום נעלי העקב שלה. "לאן אתה רץ", האיש לא מתייאש ופונה אלי. "אני הולך לקונצרט", אני משיב. "ומה אתה עושה?" הוא שואל, המטפלת הפיליפינית מחייכת אלי כמתנצלת. "ומה אתה עושה?" אני מחזיר שאלה. "הא, אני מחפש כלה", הוא אומר בפה חסר שיניים.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ