רשימות תל אביביות | קמטי הזיקנה של שוק לוינסקי

דוד כהן, שגדל ברחוב לוינסקי, מסתכל ברחוב שרובו בתי עסק ומשרדים ומספר כי בילדותו היה הרחוב שוקק חיים; שכנים היו מבקרים זה אצל זה וילדים היו משחקים אחרי הצהריים כדורגל ברחוב

אברהם בלבן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אברהם בלבן

את דוד כהן ואת שושי אשתו פגשתי באירוע ספרותי בבית אריאלה. בשיחה קצרה סיפר לי דוד כי נולד ברחוב לוינסקי וכי הוא מכיר את שוק לוינסקי כאת כף ידו. אני מכיר את השוק בעיקר דרך דוכני האגוזים והשקדים, ושמחתי להזדמנות לשוטט בו עם בן המקום. קבענו להיפגש בבית שבו דוד נולד וגדל, פינת רחוב השוק 7 ולוינסקי 32.

שוק לוינסקי מקדם את מבקריו בשמות שיווקיים המצהירים על תוכן סחורתם ("תבלינסקי"), בשלטים תחרותיים ("בוואריה אליפות"), ובגרפיטי עוצר נשימה: "אין לי אוויר מרוב אהבה אליך". מי שמרים את עיניו ממגשי הבורקס והחלבה ומשקי האגוזים והשקדים פוגש חזיתות בתים מרופטות, מטולאות ומתפוררות. אני עומד מול הבית בפינת הרחובות השוק ולוינסקי: חזיתו מעוטרת תיקוני בטון וטיח ושתי מרפסות הנשענות על מסגרות ברזל מחלידות. אבל החלודה וטלאי המלט אינם מסתירים את הצריח המתנשא בפינת הרחוב ואת חלונותיו הצרים דמויי חרכי ירי. המבט המשתהה מגלה כרכוב גג משונן, שרידי קרניזים ועיטורי טיח בצורת קשתות, ומה שנדמה לי לרגע כשרידיו של מגן דוד. אין ספק, זה היה פעם בית מפואר.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ