אברהם בלבן
אברהם בלבן

בין ערביים בשכונת מונטיפיורי. השמש השרבית משתקפת מהמון חלונות הזכוכית במגדלים המקיפים את השכונה. מגדל המים העתיק של השכונה אינו יכול להתחרות בגובהי המגדלים האלה, אבל מי שנמצא למרגלותיו עומד גבוה דיו ליהנות מן הרוח המערבית המתחילה לנשב כעת. אני נזכר כי גם לאה גולדברג חוותה כאן את הרוח הנעימה הזאת: הסופרת, המופיעה בשמה בסיפור "שֵדָה" (מתוך "ידידי מרחוב ארנון"), מגיעה למגדל המים הזה עם ידידה יוחנן בתקווה שממנו יוכלו לאתר את כלבתו האבודה של יוחנן. משב של רוח מערבית מגיע אליהם ומשכיח ממנה את השרב. הרוח מלטפת את פניה, מעלימה את שכבת האבק הדקה שהיתה באוויר ו"החמסין חלף־עבר בן־רגע".

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ