המשורר שגדל על חולות הזהב של תל אביב

ספר שיריו הרביעי של אריה סיון, "אישרורים", שראה אור בראשית שנות השמונים של המאה הקודמת, כלל לא מעט שירים על תל אביב. כמה מהשירים האלה הביעו אהבה גדולה לעיר העברית הראשונה. בשיר "לו היתה בתל אביב באר" כתב, כי לו היתה בתל אביב באר היה מדמה את עצמו לפרד, או חמור, הסובב קשור עיניים להעלות בה מים מן האדמה. הבאר הזאת נהפכת בסוף השיר ללב, והמים לדם שהלב שולח לכל חלקי הגוף. אפילו אלתרמן, בשירי האהבה שלו לתל אביב, לא הביע מסירות טוטלית כזאת לעיר שאהב.