רשימות תל אביביות |

מדאם מאיו ומדאם גרשון מרחוב לונץ

שלושה פרקים על עיר הרחובות המתפצלים

אברהם בלבן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אברהם בלבן

פרק ראשון ובו מגלה המספר צמרת אקליפטוס ענקית בכניסה לשוק הכרמל. בחיפושיו אחרי גזעו של העץ הוא מגיע לרחוב נחלת בנימין 4 ומוצא חצר ובה מצבה שכוחה של חייל אנגלי, ועזובת דורות, עזובת חתולים ויתושים.

פרק שני ובו רות סירקיס מספרת בטלפון למחבר כי גדלה בנחלת בנימין 4 וכי החצר הזנוחה שתיאר היתה גן העדן הקסום של ילדותה. בדבריה הנרגשים היא מזכירה כי בבית הסמוך לביתה שכנה החנות הידועה "הג'נטלמן". להוריה היה בית מלאכה לתופרות בקומת הקרקע של הבית, וכבר מגיל חמש היתה נשלחת לסלון שהיה בקומתו השנייה של הבניין כדי להביא חומרי תפירה לעובדות. במיילים שמגיעים אליה בעקבות רשימה על השיחה עמה כותבים לה אנשים נוספים שגדלו בשנות השלושים והארבעים בנחלת בנימין שגם הם עזרו בילדותם המוקדמת לפרנסת הוריהם. היא מבינה שזאת היתה אז הנורמה "ואנחנו היינו ילדים טובים. זה נראה לי יפה".

פרק שלישי ובו: מה שמתחיל בחילופי מתכונים של געפילטע פיש ושל בורקיטס מסתיים בבניין חדש ברחוב לונץ.

הבית ברחוב לונץ 7. על בלוני הגז מופיע עדיין השם גנדלרצילום: אביבה עין גיל

בעקבות שני טורים על נחלת בנימין שהופיעו במדור זה כתב לי האדריכל שלמה גנדלר כי הבעלים של חנות "הג'נטלמן" היתה משפחת מאיו, שעלתה מאיזמיר בראשית שנות השלושים. ידידות אמיצה שררה בין משפחת מאיו לבין משפחת גרשון "הבולגרית" שניהלה חנות לצרכי סריגה, "שלגיה", ממש מול "הג'נטלמן". כדי להשלים את המארג האתני, משפחתו "הפולנית" של גנדלר היתה ידידה קרובה של משפחות מאיו וגרשון. הנשים העבירו ביניהן מתכונים של מאכליהן האהובים והיו מביאות את תבשיליהן המיוחדים לחגים, שאותם חגגו המשפחות יחד. כשלא היה די בכך, החליטו שלוש המשפחות להקים לעצמן בית משותף.

דוד גנדלר, אביו של שלמה, היה אדריכל ועל שמו רשומים לא מעט בנייני באוהאוס בתל אביב. במכוניתו של דוד היו משפחות מאיו, גרשון וגנדלר מסיירות בימי שבת בתל אביב ומחפשות מגרש לביתן העתידי. המגרש המתאים נמצא לבסוף ברחוב לונץ.

טיולי הבוקר שלי הביאו אותי כבר לרחובות לא מעטים בתל אביב, אבל לונץ? לא מכיר, לא יודע. אני שמח להזדמנות להכיר ברגליים רחוב נוסף ומשרטט לי על פיסת נייר את מיקומו. שמונה בבוקר וכבר חם. עד שאני מגיע לשדרות רוטשילד אני מזיע היטב, אבל מכאן הדרך קצרה: ברדיצ'בסקי (שאבות ישורון הרבה לכתוב עליו), כרמייה, החשמונאים, והנה לונץ.

באוהאוס ברחוב לונץצילום: אביבה עין-גיל

גנדלר ממתין לי בכניסה ללונץ 7. הוא מסביר לי שקומת הקרקע של הבניין נמכרה למשפחה זרה כדי לסייע לשלוש המשפחות הידידות לממן את שלוש הקומות הבאות, בכל קומה דירה אחת ומשפחה אחת. כשהוא מספר על הידידות בין המשפחות ועל החופשות שהיו מבלות ביחד הוא עדיין מדבר על "מדאם בקי מאיו" ו"מדאם אלזה גרשון". בתשובה לשאלתי הוא מסביר כי כך הן היו פונות אחת אל השנייה כשהיו קוראות זו לזו מהקומה הראשונה אל השלישית.

אנחנו הולכים על שביל הלבנים המקיף את הבית רק כדי לגלות שמעל בלוני הגז עדיין מופיעה בגיר ירוק שמה של משפחת גנדלר, למרות שהדירה נמכרה כבר לפני עשרות שנים. משולש הברזל שאליו מחוברים כמה זוגות אופניים היה כבר בזמנו. שלמה היה נוסע על אופניו לתיכון, ורחוק יותר לקן צפון של השומר הצעיר ברחוב מצדה. לפני כמה שבועות ביקר בבית המהנדס ברחוב דיזנגוף וקפץ לרחוב מצדה לראות את ה"קן" של נעוריו, אבל הבין שגם לאדם לא־נוסטלגי כמוהו זה לא היה רעיון טוב.

הוא נולד בראשית שנות הארבעים והגיע לכאן עם משפחתו כשהיה בן שלוש־עשרה. כמו אביו למד אדריכלות, ועם נישואיו עבר לשיכון בבלי שבו הוא גר עד היום. כשאביו מת גילה במשרדו תיק קרטון ובו תעודת הבגרות המקורית של האב מגימנסיה "תרבות" בביאליסטוק. לתדהמתו, על התעודה היה חתום מר דוד רקוביצקי, שהיה גם המנהל שלו כשלמד בתיכון עירוני א'.

במחזור שלו בעירוני א' למדו גם המשוררים מאיר ויזלטיר ודליה הרץ. מאוחר יותר היה קופץ לא פעם עם ידידיו לביתו של המשורר והעורך מקסים גילן. הוא זוכר היטב איך ערב אחד גילן הקריא לפניהם את סיפורו המפורסם של בורחס "האָלֶף", שאותו תירגם סימולטנית מספרדית לעברית. הוא הוקסם אז מן הסיפור ועד היום הוא מעריץ מושבע של בורחס.

אנחנו הולכים ברחוב לונץ בחיפוש אחרי מקום מוצל. כאן בפינה, הוא אומר כשאנחנו חולפים בהצטלבות של רחובות לונץ וביל"ו, היתה מכולת, ובבית השלישי מהפינה היה גר יוסל ברגנר. על ספסל בגינה מוצלת בהמשך רחוב ביל"ו הוא מדבר באהבה על תל אביב, על כיעורה הגדול ועל יופיה. לרגע הוא מדבר עליה כאילו היתה האות הראשונה באלף־בית העברי, המתוארת בסיפורו של בורחס "האלף" כמכילה את כל מראותיו השונים והמגוונים של העולם.

הגיע הזמן להיפרד. שלמה פונה למכוניתו ואני לרחובות המתפצלים של תל אביב. אולי יצמח מכאן טור שראשיתו בנחלת בנימין וסופו ברחוב לונץ.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

ליד בית הספר רוב בטקסס, היום

גם הטבח בטקסס לא ישנה את עמדת השופטים השמרנים בעליון בארה"ב

Hand drawn pregnant woman belly, Vector sketch isolated on white background, Line art illustration

בניגוד לכל מה שדמיינתי, יש לי ילד אחד חי וכך זה יישאר

ביידן עם ראש ממשלת יפן, השבוע בטוקיו

שני אירועים דרמטיים קרו בטוקיו. העולם התרכז במה שפחות חשוב

מסעדת קוקו תאי

זו לא באמת מסעדה. זה מקום בחוף הים שבו מופיעים כוכבי ריאליטי

זירת הפיגוע ברחוב דיזינגוף בתל אביב, בתחילת אפריל

חברת מטא סירבה לחסום דף פייסבוק שביהמ"ש קבע כי הסית לטרור

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"