בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשת השבוע

קנאותו של פנחס

לנוכח אדישותו של משה, הרג פנחס את זמרי בן סלוא ששכב עם אשה מדיינית לעיני העם. מעשהו מהווה בסיס למערכת של צדק אחר, אינטואיטיבי, חוץ משפטי

3תגובות

דין קבעו חכמים במשנה: “הגונב את הקסווה (אחד מכלי המקדש) והמקלל בקוסם (בשם עבודה זרה) והבועל ארמית (אשה שאינה יהודייה) – קנאין פוגעין בו” (משנה סנהדרין ט ו). שלוש העבירות האמורות אינן אסורות מבחינה הלכתית טהורה, אך אף על פי כן אסרו אותן חכמים למעשה ויצרו אינסטנציית ביניים, “קנאין”, שצריכים לקום ולהרוג את עובר העבירה בלי לעבור בבית משפט מסודר. האב־טיפוס למודל ה”קנאי” שבמשנה הוא פנחס, גיבורה של פרשת השבוע שלנו. בסוף פרשת השבוע שעבר סיפרה התורה על זמרי בן סלוא שלקח את האשה המדיינית כזבי בת...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו