יעקב צ.מאיר
יעקב צ.מאיר

בפרשת השבוע שלנו מודיע הקב"ה למשה "הן קרבו ימיך למות" (דברים ל"א י"ד). מותו של משה, הדמות הדומיננטית ביותר בחמשת חומשי תורה, היא מאורע דרמטי ביותר בפשט התורה, אך בעין הדרש זהו אירוע בעל פוטנציאל מיתולוגי של ממש.

"באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא למלאך המוות, לך והבא לי נשמתו של משה. הלך ועמד לפניו, אמר לו: משה, תן לי נשמתך. אמר לו, במקום שאני יושב אין לך רשות לעמוד, ואתה אומר לי תן לי נשמתך? גער בו ויצא בנזיפה. הלך מלאך המוות והשיב דברים לפני הגבורה. שוב אמר לו הקדוש ברוך הוא: לך והבא לי נשמתו. הלך למקומו וביקשו ולא מצאו. הלך אצל הים, אמר לו: משה, ראית אותו? אמר לו: מיום שהעביר את ישראל בתוכי לא ראיתיו. הלך אצל הרים וגבעות. אמר להם: משה, ראיתם אותו? אמרו לו: מיום שקיבלו ישראל את התורה על הר סיני לא ראינו אותו. הלך אצל גיהינום. אמר לה: משה, ראית אותו? אמרה לו: שמו שמעתי, אותו לא ראיתי. הלך אצל מלאכי שרת. אמר להם: משה ראיתם אותו? אמרו לו: אלוהים הבין דרכו. אלהים גנזו לחיי העולם הבא ואין כל ברייה יודעת בו, שנאמר 'ויקבור אותו בגיא' (דברים ל"ד ו')" (ספרי דברים ש"ה).

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ