פרשת השבוע |

העלאה של קורבן טקסטואלי

ספר ויקרא איננו ספר זכרון אלא מקדש חדש, המאפשר לעבוד בתחומו עבודת קורבנות שעברה טרנספורמציה לעבודה אינטלקטואלית

יעקב צ.מאיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יעקב צ.מאיר

פרשת "צו"

כאשר יצאו נח ובניו מן התיבה הם הקריבו קורבנות. הדרשה שלפנינו עוסקת במחלוקת היסטורית אנכרוניסטית בקשר לקורבנות הללו. "ר' אלעזר ור' יוסי בר' חנינא. ר' לעזר אמר, שלמים הקריבו בני נח ור' יוסי בר' חנינה אמר, עולות הקריבו בני נח" (ויקרא רבה ט' ו').

שני סוגי קורבנות מתוארים בפרשת השבוע שלנו, קורבן העולה וקורבן השלמים. קורבן העולה נקרא כך משום שהוא עולה כולו לגבוה, כלומר נשרף כולו על המזבח, ואילו קורבן השלמים מתחלק, חלקו נשרף על המזבח וחלקו ניתן לכהנים לאכילה. קורבן העולה נשחט בחלקו הצפוני של המזבח ואילו השלמים — בחלקו הדרומי. על פי רבי יוסי בר' חנינה הקריבו בני נח עולות בלבד, ואילו לפי רבי אלעזר הם הקריבו גם שלמים. כל אחד מן האמוראים מצרף שורה של הוכחות לדבריו, ומהן נלמד שעיקר המחלוקת נסוב סביב השאלה האם לפני מתן תורה מותר היה לאכול מבשר הקורבנות, כדין שלמים, או שהדבר אסור היה ולכן אי אפשר היה להקריב אלא עולות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ