שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

שלושת שומרי הסף של התודעה הישראלית

היוצא למסע שחרור בין דפי המקרא יתחיל למצוא את מבוקשו אם ילמד לא להקשיב לעריץ החילוני, לעריץ האקדמי ולעריץ הדתי. פרשת השבוע

יאיר כספי
יאיר כספי
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יאיר כספי
יאיר כספי

פרשת "ויחי"

קריאה חופשית בפרשת השבוע היא מסע שחרור משלושה עריצים. ראשון הוא העריץ החילוני התובע ריבונות לעצמו על כל תחומי חייו ואינו מוכן שישימו לפניו מקרא שיש בו ריבון אחר לעולמו. שני הוא העריץ האקדמי שקיבל רשות מסויגת מן הראשון לעסוק בטקסט המקראי בתנאי שהוא נשאר טקסט, כלומר מושא לחקירה היסטורית, בלשנית, פילוסופית, או ספרותית, ואסור לעולם למצוא בו אלוהים, כלומר רמז שיערער את מעמד האדם כריבון עולמו. לעובדי העריץ האקדמי מותר לשעשע את הקורא באנקדוטות מן המחקר, אבל אסור להם לעולם לומר לקורא שישנה חובה שהוא משתמט ממנה, או אליל שהשעבוד אליו מכלה את חייו. שלישי הוא העריץ הדתי. לאו דווקא הדתי חרדי, או המתנחל הקיצוני. גם הדתי הנאור, המחשיב עצמו לדתי חדש, הוא לפעמים דתי ישן מאוד. אין לו כמובן בעיה עם החזרת האל למעמדו המרכזי בסיפור המקראי, בכמה תנאים: שאת האל בסיפור נפגוש דרך פרשני המקרא המסורתיים והם יגלו לנו מה יש בסיפור ומה אסור למצוא בו. למשל, שיש קשר רופף ולפעמים אין קשר בכלל בין רשימת מנהגי הגולה המכונה "הלכה" ובין מצוות האל המקראי, או שתודעת הייעוד האנושי אצל האל המקראי כוללת תפקידים שמנהגי היהודים הדתיים פוטרים מהם. למשל להקים חברת מופת המפנימה את הישגי התרבות המערבית ומתקנת את מחלותיה במקום להסתפק בעם סגולה שהתגבר על המנהגים האליליים של הכנענים.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ