טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשת "אחרי מות־קדושים"

הקדוּשה היא התוצאה של קיום המצוות

המצוות שניתנו בסיני, ושבאמצעותן בני ישראל מתקדשים, אינן שייכות רק לתחום הפולחני אלא גם לתחום המוסרי. כך, המצוות שבין אדם לחברו שזורות בפרשתנו במצוות שבין אדם למקום, והמחוקק אינו רואה בהן קטגוריות נפרדות

תגובות

קצת מפתיע למצוא בספר ויקרא, המוקדש לענייני הפולחן והריטואל, הטומאה והטוהרה מצוות שאינן קשורות במקדש ובכהונה אלא בעניינים מוסריים: "ואהבת לרעך כמוך", "לא תעשו עוול במשפט", "לא תעמוד על דם רעך", "לפני עיוור לא תתן מכשול", או "מפני שיבה תקום". הציוויים האלה ועוד אחרים מסוגם מופיעים בפרק מיוחד, פרק י"ט, הכלול בפרשת "קדושים" (פרקים י"ט-כ'; נקראת יחד עם פרשת "אחרי מות", פרקים ט"ז-י"ח). מה מקומן של מצוות מסוג זה בתוך הטקסט הכוהני ומהי התפישה התיאולוגית המשתקפת בהן? כדי להשיב על כך נפנה לציווי הפותח את...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות