פרשת "כי תצא"

השבויה יפת התואר: אשה או שטן

התהליך הארוך של ההיטהרות והאבל שצריכה לעבור אשה שבויה לפני שהיא מותרת לבעלה אינו משנה את העובדה שיחסי הכוחות יישארו בעייתיים: בבית יגורו תמיד שבויה ושובה

רוני מועלם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים3
רוני מועלם

אחת מדרכי הדרשה של חז"ל נקראת סמיכות פרשיות. לפי שיטת לימוד זו משמעותו של סיפור או חוק אינה נלמדת רק מתוכנם אלא גם מהשאלה איזה טקסט מופיע לצדו. חז"ל השתמשו בשיטה זו כדי לחבר בין פסוקים ופרשיות שבמבט ראשון נראים מנותקים.

אחת החטיבות שחז"ל דרשו על דרך סמיכות פרשיות נמצאת בפרשת השבוע, "כי תצא", והיא כוללת את הפסוקים העוסקים ב"אשת יפת תואר" — דיני נישואין עם שבוית מלחמה; "משפט הבכורה" — דיני הירושה במשפחה פוליגמית; ו"בן סורר ומורה" — המורד בהוריו. שלושה נושאים אלה נראים רחוקים, אך רבי עקיבא דרש: "מתחילת העניין מה הוא אומר? כי תצא למלחמה וראית בשביה אשת יפת תואר. [...] מה הוא אומר? כי תהיינה לאיש שתי נשים. הכניס זה שטן לתוך ביתו והעמיד ממנה בן סורר ומורה" (מדרש תנאים לדברים כ"א). רבי עקיבא קורא את הפסוקים כאילו היו מסודרים על ציר הזמן. לפי הקריאה שלו, קובצי הדינים פותחים בנישואין לשבויית המלחמה, המייצרים משפחה פוליגמית רוויית מתחים, אשר מגיעים לשיא במרד שבן השבויה עתיד למרוד בהוריו.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ