פרשת "ויצא" |

גניבת הדעת וגניבת התרפים

מעשי רחל, הגונבת את התרפים של לבן אביה, קשים לפרשני המקרא המסורתיים משתי בחינות: גם מכיוון שגנבה וגם מכיוון שהחפץ שלקחה אמור לשמש אותה לעבודת אלילים. הגניבה מלמדת, מכל מקום, שרחל אינה חשה ניכור לאביה ואינה ששה להיפרד מעליו

רוני מועלם־אופנהיים
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רוני מועלם־אופנהיים

שהותו של יעקב אצל לבן החלה מרצון אך נהפכה לכפויה. זאת אנו למדים מכך שיציאתו מבית לבן מתוארת כבריחה: "ויברח הוא וכל אשר לו" (בראשית ל"א כ"א). יעקב הבין שהגיע זמנו לברוח מתוך כך שהסתכל על פניו של לבן: "וירא יעקב את פני לבן, והנה איננו עמו כתמול שלשום" (שם ב'). פניו של לבן הביעו את חוסר שביעות הרצון שלו מאחיינו־חתנו, ודחקו ביעקב להסתלק.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ