פרשת "משפטים" |

רחמי האב על בנו

דיני הגניבה המפורטים בפרשת השבוע בנויים מאוסף מקרים, ניגודים, שעומדים זה מול זה, ובסופם מחתרת לעומת שמש. המלה מחתרת קשורה לפעולתו של הגנב, אך זריחת השמש אינה קשורה לפריצה. הגנב שבא במחתרת הגיע כנראה בחסות החשיכה, שעומדת בניגוד לשמש

רוני מועלם־אופנהיים
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רוני מועלם־אופנהיים

דיני גניבה הם מן הדינים הרבים המופיעים בפרשת משפטים, והעיסוק בהם נחלק לשני מקרים. הראשון הוא מקרה שבו הגנב נתפס רק לאחר מעשה; במקרה כזה הגנב צריך לשלם פיצוי לבעלים. הדוגמה המופיעה בראשית הפסוקים ידועה בשם תשלומי ארבעה וחמישה — פיצוי שהוא פי ארבעה ממחיר כבש גנוב ופי חמישה ממחיר שור גנוב. תשלומים אלה מגיעים לבעל השור או הכבש רק אם הגנב מכר את הבהמה או הרג אותה: "כי יגנוב איש שור או שה וטבחו או מכרו, חמישה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה" (שמות כ"א ל"ז). אם הבהמה נמצאה בעודה בחיים ובידי הגנב, הגנב צריך לשלם רק פי שניים ממחירה: "אם הימצא תימצא בידו הגניבה, משור עד חמור עד שה חיים, שניים ישלם" (שם כ"ב ג').

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ