פרשת "פקודי" | משה רבכם גנב היה, או קוביוסטוס

הפרשות "תרומה", "תצווה" ו"כי תישא" המספרות על הציווי להקים משכן, מפורטות מאד, כפי שנצפה מכל קובץ הוראות. אך גם שתי הפרשות האחרונות המסיימות את החומש, "ויקהל" ו"פקודי", מתארות באריכות רבה את המתרחש. מפתה להשוות בין הפסוקים המקבילים ולבדוק האם הדברים התרחשו כמתוכנן או שהיו סטיות לא מתוכננות

רוני מועלם־אופנהיים
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רוני מועלם־אופנהיים

ארבע פרשות בחומש שמות עוסקות כמעט אך ורק בהקמת משכן: "תרומה", "תצווה", "ויקהל" ו"פקודי", אליהן נוספים כרבע מפסוקי פרשת "כי תישא". הפרשות מסודרות במידת מה לפי נושאים: בפרשת "תרומה" בני ישראל מצטווים להרים תרומה להקמת המשכן ומשה מקבל את ההוראות לבניית כלי המשכן. בפרשת "תצווה" משה מקבל את ההוראות להכנת בגדי הכוהנים ואת ההוראות לחנוכת המשכן ולחניכת הכוהנים לעבודה בו. פסוקי פרשת "כי תישא" מכילים מספר גבוה יחסית של נושאים: מחצית השקל, מגבית כסף ששימשה למפקד בני ישראל ולתחזוקת המשכן; שמן הקודש, המשמש להקדשת כלי המשכן והכוהנים; החומרים הדרושים לקטורת; והבחירה בבצלאל בן אורי להכנת כלי המשכן. פרשות "ויקהל" ו"פקודי" עוברות לפסים מעשיים: הראשונה מתארת כיצד נאספה התרומה וכיצד בנה בצלאל את המשכן וכליו, ואילו השנייה מתארת את קבלת כספי מחצית השקל, הכנת בגדי הכהונה וחנוכת המשכן.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ