פרשת "אמור" | חטא שאין לו כפרה

הפסוקים האחרונים של פרשת השבוע מתארים עימות שהתרחש במחנה בני ישראל בין בן לנישואי תערובת לאיש ישראלי. העימות מתרחש בתוך המחנה, ואולי אפילו בעומק המחנה, אך בן האשה הישראלית אינו מתואר כמי שנכנס למצב מסובך המתחולל בקרב בני ישראל, אלא כמי שיוצא אל המחנה. הזרות שלו, היותו בן לאב מצרי, היא שגזרה עליו לצעוד תמיד בכיוון אחד, החוצה, גם כשברצונו להיכנס אל תוך המחנה

רוני מועלם־אופנהיים
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רוני מועלם־אופנהיים

הפסוקים האחרונים של פרשת השבוע, פרשת "אמור", מתארים עימות שהתרחש במחנה בני ישראל: "ויצא בן אשה ישראלית, והוא בן איש מצרי, בתוך בני ישראל. וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי" (ויקרא כ"ד י'). גיבורו המפוקפק של הסיפור הוא בן לנישואי תערובת, והפסוקים מסתירים את שמו. העימות שהשתתף בו מתרחש בתוך מחנה בני ישראל, ואולי אפילו בעומק המחנה. למרות זאת, בן האשה הישראלית אינו מתואר כמי שנכנס למצב מסובך או כמי שחודר אל מהומה המתחוללת בקרב בני ישראל, אלא כמי שיוצא אל המחנה. הזרות שלו, היותו בן לאב מצרי, היא שגזרה עליו לצעוד תמיד בכיוון אחד, החוצה, גם כשברצונו להיכנס אל תוך המחנה.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ