פרשת "כי תצא" | חוקי הייבום מנקודת מבטה של האשה

לכאורה עומד במוקד חוקי הייבום שבספר דברים האח המת, כשהאח החי משמש מעין תורם זרע למשפחת רפאים: משפחה שהבן הבכור שלה קרוי על שם אביו המת. אבל גם כאן וגם בפרשת יהודה ותמר שבספר בראשית מובלטת הרבה יותר המחויבות של היבם לגיסתו

רוני מועלם־אופנהיים
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רוני מועלם־אופנהיים

חוקי הייבום מוסיפים אל הקשר שבין איש לאשה צלע שלישית: אחיו של האיש. "כי יישבו אחים יחדיו ומת אחד מהם ובן אין לו, לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר" (דברים כ"ה ה'). האח מצוּוה לקחת את אשת אחיו המת כדי שבנם הראשון ייקרא על שם המת ושמו לא יימחה מישראל. אם יסרב להקים שם לאחיו יעבור היבם, כלומר האח החי, טקס משפיל, במהלכו יעמוד למשפט בשער העיר ואשת אחיו תעיד עליו בפני זקני העיר: "מיאן יְבָמִי להקים לאחיו שם בישראל, לא אבה יַבְּמִי" (שם ז'). אחרי שיחזור על דבריה היא תחלוץ את נעלו מעל רגלו, "וירקה בפניו, וענתה ואמרה: ככה ייעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו" (שם ט').

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ