פרשת "ויצא" | גל נעול, מעיין חתום

האבן הגדולה שגלל יעקב מעל הבאר היא הגירסה של ספר בראשית למנעול השומר על המעיין בשיר השירים. הנשיקה שנשק יעקב לרחל מקבילה לגלילת האבן מעל פי הבאר, ואם המעיין הסגור דומה לרעיה השמורה, הצנועה, הרי שהנשיקה, המתרחשת על רקע הבאר הפתוחה, אמורה לרמוז לכך שרחל נחשפה בפני יעקב. לא כך קרה

רוני מועלם־אופנהיים
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רוני מועלם־אופנהיים

כשהדוד אמר לרעיה, "גן נעול, אחותי כלה. גל נעול, מעיין חתום" (שיר השירים ד' י"ב), הוא עשה זאת על רקע התפאורה המתאימה ביותר לדבריו. עם בוא האביב התהלכו שניהם על גבעות ירוקות, בבוסתנים התחילו העצים ללבלב ולהתחדש לקראת הפירות שיצמחו עליהם, וגם אהבתם של הדוד והרעיה לבלבה. מי המעיינות פרצו במקומות בלתי צפויים אחרי הגשם והשקו את הצמחים שבבוסתן מחוץ לתעלות ההשקיה ולאמות המים. המעיין שבבוסתן, שלו נקבה ובריכה, נשאר נסתר, חצוב בסלע וסגור בשער, שהמפתח לו חבוי אצל בעלי הבוסתן.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ