פרשת "יתרו" | לחלק את העולם כולו לבעדנו ונגדנו

המספר המקראי מבוהל מהמחשבה שאבי המהפכה השיפוטית הישראלית הוא נוכרי. מכאן האובססיה להזכיר לנו חמש פעמים רצופות שהוא חותן משה, כלומר מאנשי שלומנו, וצריך להקשיב לו. באופן זה זיהה נשיא ארה"ב את הסנטימנט היהודי העמוק הזה והציב את חתנו היהודי ג'ארד קושנר בקדמת הבמה לעיצובה של "עסקת המאה"

ירין רבן
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ירין רבן

בספרו "האדם החד ממדי" כותב הרברט מרקוזה על התיאורים שאנחנו נוהגים לצרף לשמותיהם של אנשים ועל כך שלכל צירוף כזה יש משמעות נסתרת רבה. כך למשל יש הבדל גדול אם באתר חדשות מדווחים על "הבמאי הנודע קוונטין טרנטינו" או "הישראלי הטרי קוונטין טרנטינו", כשברור שהאחרון מבליט מרכיב אחר בזהותו של נושא המשפט מהראשון. בדומה לכך, אפשר להצביע גם על הנטייה הידועה לצרף את התואר "יהודי" לכל הוגה דעות, שחקנית או זוכה פרס נובל, בין אם זהותו היהודית רלוונטית לסיפור ובין אם לאו. מרקוזה (אף הוא יהודי), שספרו יצא לראשונה ב-1964, ביקש להצביע על האופן שבו הכינויים יוצרים רושם "מאגי והיפנוטי — היטל דימויים שיש עמם אחדות ותיאום־ניגודים שאין לעמוד בפניהם". האדם והפעולה המוצמדת לו, כגון "אבי כיפת ברזל עמיר פרץ" או "איש הימין הקיצוני איתמר בן גביר", נהפכים למכלול אחד בלתי ניתן להפרדה המעצבים מבלי משים את השקפתנו על הדמות המדוברת ומצמצמים את מכלול הווייתו לכדי כינוי או שניים.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ