פרשת "בלק" | ברכה או קללה

ה"ברכה" של בלעם "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" נהפכה למעין צידוק מוסרי והשראה למדיניות־חוץ בדלנית ומסתגרת. הדהירה אל עבר סיפוח שטחים חד־צדדי בגדה המערבית, שנהפך לאחד הנושאים המרכזיים שהממשלה הנוכחית חרתה על דגלה, היא מדיניות כזאת

ירין רבן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ירין רבן

לו הייתי מלך וזרם עצום של פליטים היה מתקרב לשערי ארצי הייתי חושש לא פחות מבלק מלך מואב. בלק שומע על מאות אלפי בני ישראל המתקרבים לגבולו ומבקשים להם נחלה בתוכה. אין מי שיאמר שחששותיו לא מוצדקים. בפרק הקודם עוברים בני ישראל בארצם של האֱמוֹרִים, ומשה מבקש מהם זכות־מעבר בהבטחה שלא יאונה כל רע לארצם ורכושם: "אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ, לֹא נִטֶּה בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם, לֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר, בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ עַד אֲשֶׁר־נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָ" (במדבר כ"א כ"א-כ"ב).

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ