בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשת השבוע

העוול כביטוי של צדק עליון

לפי הבעל שם טוב, מתארת פרשת "משפטים" את הדרך שבה מתקן אלוהים את העוולות שיוצר האדם באמצעות ניסיונותיו הלא מוצלחים לתקן את המציאות

5תגובות

תוצאותיו של מעמד הר סיני שבפרשת השבוע שעבר מתועדות בפרשת השבוע שלנו - רשימה מדוקדקת של “משפטים” שהעניק הקב”ה לבני ישראל, ועל פיהם צריכים בני ישראל לעצב את חייהם. מערכת הצדק המפורטת הזאת נועדה לפתור בעיה קיומית: בעיית העוול. ישנם אנשים שנאלצים להימכר לעבדות, ישנם שמוכרים את בנותיהם לשפחות, יש שמכים אחרים למוות בכוונת מכוון ויש שמכים בשוגג.

החוק לא נועד למנוע את המקרים הללו, אלא לעצב אותם באופן שיקפיא את מידת חוסר הצדק שבהם ולא יאפשר לה להתגבר. העבד יימכר לשש שנים בלבד ובשביעית ייצא לחופשי, הבת הנמכרת תזכה לפריווילגיות מיוחדות, הרוצח ייענש והרוצח בשגגה יזכה לעיר מקלט שבה יוכל להסתתר מידי מבקשי נפשו.

הנרצח לא יחזור לחיים ויהי מה, אך החוק יצור שיווי משקל מוסרי מסוים, חלקי, באותם אמצעים שבהם הופר. אם הכאוס נוצר באמצעות אלימות, יפעיל החוק אלימות מבוקרת - הרוצח יומת, הגזלן יחויב להשיב את הגזלה בתוספת קנס וכן הלאה.

אך דווקא הניסיון המוגבל מטבעו לעצב את הכאוס ולמשמע אותו מדגיש עוד יותר את חוסר הצדק המוטבע במציאות. שכן מדוע נרצח האדם מלכתחילה? ומדוע התרושש העבד עד שנאלץ למכור את עצמו? ומדוע קרה המקרה שאדם רצח בשוגג? החוק איננו מתעניין בתשובה לשאלות אלה אלא מנסה לספק לאלה הסובלים מהן פתרון שיאפשר להם לחיות את חייהם.

הזוהר על פרשת השבוע שלנו מבקש להסיר את הלוט מעל מרחב הסיבות המטאפיסיות שהובילו ליצירת העוול.

“ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם... אלין אינון סדורין דגלגולא, דינין דנשמתין דאתדנו כל חד וחד לקבל עונשיה” ‏(זוהר משפטים צד ע”א‏) תרגום: “ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם... אלו הם סידורי הגלגול, דיני הנשמות הנידונות כל אחת ואחת לפי עונשה”.
העוול הטבוע במציאות, לפי הזוהר, אינו אלא ביטוי לסדר קוסמי שיוצר הקב”ה באמצעות גלגול נשמות. אם אדם מסוים עבר עבירה, תתגלגל נשמתו באדם שיסבול באופן שיאפס את העבירה שעבר. לאדם הסובל נראה העוול נטול סיבה, אך אילו היה יודע את סיבתו היה מבין שלא מדובר באי צדק אלא בצדק לאמיתו. מערכת גלגולי הנשמות משמשת כבית הדין של הקב”ה.

דרכו של הזוהר לתת משמעות לעוול היא לתאר אותו כגזר דין של פשע שנסתר מעינינו. לפי תמונה זו העולם אינו מידרדר לעבר הכאוס ולכן אין כל סיבה לנסות ולעצור אותו באמצעות החוק. להפך, העולם פועל מתוך שיווי משקל עמוק, בני האדם מפרים אותו במעשיהם הרעים והקב”ה מחזיר אותו לאיזונו באמצעות הסבל.

בתוך תמונה זו אין כל תפקיד לחוק האנושי. הוא לא נועד לתקן או לווסת את העוול. למעשה נדמה שכלל לא משנה מה יפסוק הדיין האנושי. מלאכתו של האדם נבלעת לחלוטין בתוך מלאכת עשיית הצדק המטאפיסי של הקב”ה.

אך היה מי שהכניס בחזרה את החוק אל תמונת העולם הזאת ובאופן רדיקלי ביותר. סיפור חסידי ידוע מספר על הסברו של הבעל שם טוב לתלמידו, המגיד ממזריטש, על “סוד הגלגול” לפי הזוהר.

“הרב הקדוש ממעזריטש ביקש מרבו הבעל שם טוב הקדוש זלה”ה כי יאמר לו הפירוש בזוהר הקדוש על ‘ואלה המשפטים’: ‘דא רזא דגלגולא’. פעם אחת אמר לו הבעש”ט ליסע ביער אחד, ויראה שם אילן אחד ומעיין תחתיו, ויתעכב שמה עד שש ויבוא לביתו. ונסע שמה, וראה איש אחד בא עם סוס מזוין, עייף ויגע, ואכל ושתה ונסע לדרכו. ושכח שמה הארנק שלו עם המעות. אחר כך בא שמה עוד איש אחד, נח לפוש, ומצא שמה הארנק עם המעות ולקחו. והלך משם. אחר כך בא שמה עוד איש אחד עייף ויגע, עני ונכה רוח, אכל שמה פתו אשר היה לו ושתה מן המעיין, ונח לפוש ולישון. ובא בחזרה האיש הראשון ושאול שאל מהאיש העני: ‘היכן הוא הארנק עם המעות אשר שכחתי פה’? והוא באמת לא ידע מאומה את אשר הוא דובר אליו. בקיצור, כי העני הלז קיבל שכרו משלם. האיש הלז היכהו מכות רצח ופצע. אחר כך, בהגיע שש, נסע הרב המגיד ממעזריטש לביתו, וסיפר לרבו הבעש”ט הקדוש זלה”ה את אשר ראה.

“אמר לו ‏(=הבעש”ט‏) כי האיש הראשון היה חייב לאיש השני ‏(=בגלגול קודם‏) את הסך המסוים אשר היה בארנק ולא היה לו לשלם לו, ובא לדין לפני האיש השלישי ‏(=שהיה הרב והדיין‏), ופסק דינו ופטרו מבלי שום חקירה ודרישה. על כן, עתה, על פי הגלגול, שילם הראשון לשני, והדיין ‏(=שהוא האיש השלישי‏) קיבל עונשו ושכרו משלם. וזה שכתב הזוהר הק’ על ‘ואלה המשפטים’: ‘דא רזא דגלגולא’” ‏(בעל שם טוב על התורה, פרשת משפטים, מצוטט מספר “דברים ערבים”, יח‏).

הבעל שם טוב הדגים לרב המגיד כיצד עובד אותו “רזא דגלגולא”. הוא שלח אותו לראות מקרה של חוסר צדק מוחלט וכששב פרש לפניו את אותו מרחב נסתר של גלגולי הנשמות. באמצעות הפרספקטיבה החדשה התברר למגיד שמה שחשב שהוא עוול אינו אלא עשיית צדק, ושהעוול האמיתי התרחש בעבר הנסתר מעיניו.

המרתק בסיפור זה הוא סיבת העוול שנגרם לנשמות לפי הבעל שם טוב. העוול נוצר בגלל בעיה במערכת המשפט! הדיין טעה בפסק הדין, פטר את החייב ושלח אותו לדרכו. משום כך צריך היה הקב”ה לשוב ולזמן את נשמותיהם המגולגלות של השלושה, ליצור סיטואציה הנראית כעוול ולהשיב את העולם למצבו ההרמוני.

לפי הבעל שם טוב מתארת פרשת משפטים לא את הדרך בה מתקן האדם את העוולות הטבעיות שבמציאות באמצעות מערכת המשפט, אלא בדיוק להפך, את הדרך בה מתקן הקב”ה את העוולות שיוצר האדם באמצעות ניסיונותיו הלא מוצלחים לתקן את המציאות. הבעל שם טוב יוצר מעין מהלך אחורי של נתינת התורה מסיני. הקב”ה העניק לאדם משפטים כדי לנהל באמצעותם את מערכת הצדק. כשלונו של האדם מחזיר את הפריווילגיה אל הקב”ה, שצריך לקום בעצמו ולתקן את העוול שיצר האדם.

בכך מגדיר הבעל שם טוב את מלאכתו של האדם כמלאכה מנטלית, מלאכה המתרחשת בשדה המחשבה. לא לנסות לעשות צדק באופן אקטיבי, אלא להכיר בכוחו של הקב”ה לעשות צדק וכך לקבל את העוול כביטוי של צדק עליון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו