בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשת השבוע

תוקפו של אחשוורוש

אחשוורוש הוא מי שעובר למעשה את השינוי מרחיק הלכת ביותר מכל הדמויות שבמגילת אסתר. הוא גורם לקונפליקט והוא שמביא לפתרונו

תגובות

המשנה במסכת מגילה שואלת, “מהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו?” הנחת העבודה של המשנה היא שיש לקרוא את המגילה עד תומה, אך ייתכן שלא צריך להתחיל דווקא מן ההתחלה כדי לצאת ידי חובה. שלוש תשובות לשאלה זו מספקת המשנה ועוד תשובה מספקת הברייתא, המקור התנאי החיצוני למשנה. “רבי מאיר אומר, כולה. רבי יהודה אומר, מ’איש יהודי’ (אסתר ב ה). רבי יוסי אומר, מ’אחר הדברים האלה’ (אסתר ג א)” (משנה מגילה ב ג). ובברייתא המובאת בתוך סוגיית התלמוד, “רבי שמעון בר יוחאי אומר מ’בלילה ההוא’ (אסתר ו א)” (מגילה יט ע"א).

במבט ראשון נראים המקומות השונים שמהם אפשר להתחיל לקרוא את המגילה כמקומות אקראיים. אך ר' יוחנן, האמורא הארצישראלי בן המאה השלישית לספירה, מצא את החוט המקשר ביניהם. “אמר רבי יוחנן, וכולן מקרא אחד דרשו. ‘ותכתוב אסתר המלכה ומרדכי היהודי את כל תוקף’ (מגילה ט כט). מאן דאמר כולה – תוקפו של אחשוורוש, ומאן דאמר מ’איש יהודי’ – תוקפו של מרדכי, ומאן דאמר מ’אחר הדברים האלה’ – תוקפו של המן, ומאן דאמר מ’בלילה ההוא’ תוקפו של נס” (מגילה יט ע"א).

“תוקף”, לפי ר' יוחנן, הוא פחות או יותר “עיקר” ולכן מתפרשות הדעות השונות מהיכן אפשר לקרוא את המגילה כאפשרויות שונות לזהות את עיקר הסיפור. לפי ר' שמעון בר יוחאי, זהו סיפור על נס, ולכן אפשר להתחיל לקרוא את המגילה רק מרגע התהפכות מזלם של היהודים, כאשר שנתו של המלך נודדת והוא מצווה לקרוא לפניו מספר הזיכרונות. לפי רבי יוסי, זהו סיפורו של האנטגוניסט, לכן אפשר להתחיל לקרוא רק את שהתרחש מרגע עלייתו של המן על הבימה ועד לנפילתו הלא נמנעת. לפי רבי יהודה, העיקר הוא סיפורו של מרדכי, לכן אפשר להתחיל מ”איש יהודי היה בשושן הבירה”, ולפי ר' מאיר, ה”תוקף” הוא “תוקפו של אחשוורוש” ולכן יש להתחיל מן הפסוק הראשון של המגילה, “ויהי בימי אחשוורוש”.

ברקע שאלת האינטרפרטציות השונות של הסיפור הנגזרות מן החיתוכים השונים במגילה עומדת ההשוואה המרתקת שיוצר ר' יוחנן. בסופה של מגילת אסתר, אחרי תום העלילה הסבוכה, הנקמה בשונאיהם של ישראל והחגיגות, מסכמים אסתר ומרדכי את כל מאורעות הימים בכתב, מורים כיצד יש לשמר את זכר האירוע לדורות ושולחים את העתקי החיבור אל שבע ועשרים ומאה מדינה. “ותכתוב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תוקף, לקיים את איגרת הפורים הזאת השנית” (אסתר ט כט).

אסתר כתבה ליהודים היושבים בכל קצות הממלכה את הסיפור ואת נגזרותיו ההלכתיות, אך מן הביטוי “כל תוקף” לומד ר' יוחנן שלא מדובר על גלילת הסיפור כולו באוזניהם אלא על בחירה מסוימת. איגרתה של אסתר, שאינה בידינו, משוחזרת באמצעות מחלוקת התנאים ובאה לידי ביטוי בפרקטיקת קריאת המגילה. שורש המחלוקת ההלכתית מהיכן יוצאים ידי חובת קריאת מגילה הוא במחלוקת היסטורית – איזה “תוקף” כתבה אסתר לנמעניה. מבחירתה של אסתר איזה “תוקף” לכתוב נלמד גם איזה “תוקף” עלינו לקרוא היום, מהו העיקר בסיפור ומהו הטפל.

פסק הרמב"ם, ובעקבותיו השולחן ערוך, שהלכה כר' מאיר (רמב"ם הלכות מגילה א ג, שו"ע או"ח תר"צ ג). ואכן, נראה שכך פשוט, מי שרוצה לצאת ידי חובת קריאת המגילה עליו לקראה מן ההתחלה ועד הסוף, ללא בחירות חלקיות על מהו העיקר במגילה וללא מספריים של עורך חיצוני. אך לפי ר' יוחנן, דעתו המחמירה מבחינה הלכתית של ר' מאיר אינה האופציה הקלה הכוללת גם את שאר הדעות, אלא אופציה המכילה הכרעה עלילתית ברורה. ר' מאיר, לפי ר' יוחנן, סבר שעיקר ה”תוקף” שכתבו אסתר ומרדכי ליהודים היה “תוקפו של אחשוורוש”.

העובדה שהמגילה עצמה נפתחת בפסוק “ויהי בימי אחשוורוש” עשויה להעיד על טיבו של הטקסט העומד לפנינו. אם צדק ר' מאיר והסיפור הוא סיפורו של אחשוורוש, ואם נכון הדבר גם מבחינה היסטורית ואסתר ומרדכי כתבו ליהודי הממלכה את “כל תוקף”, כלומר את המגילה מתחילתה, ייתכן שהמגילה כפי שהיא עומדת לפנינו היום היא היא הטקסט שחיברו מרדכי ואסתר כדי לשלוח לכל קצות הארץ. לפי ר' מאיר, “כל תוקף” שכתבו אסתר ומרדכי אינו אינטרפרטציה של מגילת אסתר, אלא אינטרפרטציה של סדר המאורעות ההיסטוריים. מגילת אסתר היא היא “כל תוקף”, היא העיבוד הספרותי שיצרו אסתר ומרדכי ושלחו לכל קצות הארץ. משום כך המגילה – ממש כמו החומש – היא ספר המציג את תולדות כתיבתו, מסירתו והתקבלותו.

הבחירה להעמיד במרכז המגילה את אחשוורוש אינה מובנת מאליה. אך מבט שני מלמד שיש עומק רב בהצגת אחשוורוש כפרוטגוניסט של המגילה. אחשוורוש עובר למעשה את השינוי מרחיק הלכת ביותר מכל הדמויות שבמגילה. הוא גורם לקונפליקט והוא שמביא לפתרונו. הוא פותח את המגילה והוא למעשה גם זה שמסיים אותה. גם רגע ההיפוך, באמצעה של המגילה, תלוי אך ורק בו, שנתו שלו נודדת, זיכרונו של מרדכי עולה מלפניו ולבסוף, כאשר אסתר אומרת “איש צר ואויב המן הרע הזה”, דעתו שלו היא שמשתנה.

מגילת אסתר היא הספר היחיד בתנ"ך שבו לא מופיע הקב"ה אפילו פעם אחת. אך היה זה כמו פעל לאורך המגילה, או אפילו בלבו של אחשוורוש עצמו, איזה מין נראטיב־על שבו פועל הקב"ה, מושך בחוטי העלילה ולא מתגלה בפשט המגילה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו