דרום תל אביב כלב המאפליה הישראלית

ליעד שהם, בספרו "עיר מקלט", יודע לבנות עלילת מתח, ומה שהופך את הספר שלו לנדיר ממש הוא אפיון דמויות ריאליסטי, מדויק, אמפתי וכן, גם הומוריסטי

עלית קרפ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עלית קרפ

עיר מקלט

ליעד שהם, הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, 352 עמ', 94 שקלים

הספר החדש של ליעד שהם הוא רב מכר מכיוון שהוא עוטף את הקורא שלו במארג צפוף כל כך של מידע וחוויות, עד שהוא נסחף איתו למחוזות שבכלל לא התכוון להגיע אליהם מלכתחילה. גם מי שאינו חובב של הז'אנר, ישתוקק לדעת את פתרון התעלומה ומה באמת קרה שם. ספרי מתח אינם חביבים עלי בדרך כלל: חתירתם הנמרצת, שלא לומר הגברית, אל סיומה של העלילה מצליחה בדרך כלל להפוך אותם ליצירות פשטניות. כישרונם הדל של רוב כותבי המתח בעיצוב דמויות ובפיתול העלילה גורם לי לפתח אליהן כל כך מעט סימפתיה, ומפיל עלי שעמום מדמיע עד שאני שואלת את נפשם למות מיד בפרק הראשון. על כן נעים ומרענן שבעתיים למצוא בשממת ספרות המתח הישראלית ספר שיש לו סיום מפתיע, שמציג לקורא דמויות שמתחשק לו להכיר אותן, שנבדלות זו מזו בלשונן ובמנהגיהן ושהמחבר שלו מצליח לשבץ אותן בתוך היריעה הססגונית של המציאות הישראלית העכשווית שטווה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ