הטלנובלה של ג'פרי ארצ'ר

הדמויות ב"חטאי האב" שטוחות, העלילות נחפזות, אין בספר דיון במוטיבציות הגיבורים והרבדים הפסיכולוגיים שבהם הוא מתרחש הם בעומק מיקרון

עלית קרפ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עלית קרפ

חטאי האב
ג'פרי ארצ'ר. תירגמה מאנגלית: כנרת היגינס־דוידי. הוצאת מודן, 380 עמ', 98 שקלים

יותר מכל דבר אחר מזכירה כתיבתו של ג'פרי ארצ'ר את כתיבתו הבדיונית של פדרו קאמאצ'ו, כותב התסכיתים הבוליביאני, גיבור ספרו של מאריו ורגס יוסה "דודה חוליה והכתבן". אבל בעוד שקאמאצ'ו הוא דמות נלעגת, שבאמצעותה בוחן המחבר את ז'אנר הטלנובלה, ב"חטאי האב", שהוא השני בטרילוגיה "דברי ימי ליפטון" (הראשון היה "ימים יגידו"), עושה זאת ארצ'ר ברצינות תהומית. וכך, בהיעדר כל רמז לפרודיה זולת הטקסט עצמו, שלעתים גורם לקורא לשפשף עיניו בתימהון, ארצ'ר גם מסיים את הספר בהתאם למיטב המסורת הטלנובלאית, בהבטחה שהבעיה שעלתה בספר זה תבוא על פתרונה בכרך השלישי.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ