האם יכול להיות שנמאס לנו מרומנים ארוטיים

הרומן הארוטי “ס.י.ק.ר.ט” טרם כבש בסערה את רשימות רבי המכר. אולי כי אחרי "50 גוונים של אפור" ו"חשופה לעיניך" אנחנו 
רוצים קצת לנוח?

עלית קרפ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים12
עלית קרפ

ס.י.ק.ר.ט
ל' מארי אדליין. תירגמה מאנגלית: אסנת דוד. הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, 223 עמ', 94 שקלים

מדי פעם מתגנב ללבי חשד, שאי שם מתקיימת סדנת כתיבה רבת משתתפים לכתיבה ארוטית. בסדנה מתבקשים המשתתפים להכין רשימה של הדברים הנועזים באמת בסקס, ואז מורמות הידיים בזו אחר זו, ועל הלוח מתגבשת רשימה. היא כוללת פעם אחת מין בבר מלא אנשים בלי שאף אחד ישים לב, פעמיים מין אוראלי (כן, כן, בשני הכיוונים), פעם אחת מין אנאלי, עוד סצנה אחת רומנטית, כמובן, סצנה אחת של יחסי סאדו־מאזו, והנועזים באמת מציעים גם מין עם בני מינם. אחר כך כותבים ספרים כמו “50 גוונים של משהו”, או “חשופה לעיניך”. מהסדנה האחרונה, כך נראה, הגיע אלינו “ס.י.ק.ר.ט”.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ