"בעלי לא בבית": רומן מסוגת הרווקה המטורללת

ספרה של מירב הלפרין נקרא בבת אחת ובהנאה רבה. במבט ראשון הוא נראה כרומן גירושים חתרני, אך בסוף הוא מתגלה כרומן שידוכים אופטימי

עלית קרפ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עלית קרפ

בעלי לא בבית

מירב הלפרין. הוצאת ידיעות ספרים, 222 עמודים, 68 שקלים

קראתי את "בעלי לא בבית" במשך אחר צהריים אחד, וזה כבר אומר שהוא ספר קריא, וכדאי לקחת אותו לטיסה קצרה. הוא כתוב בקלילות ובחן רב ויש לו קצב מהיר, שלא לומר קדחתני.

בראשית העלילה, הגיבורה, שהיא גם המספרת, אשה ללא שם, בת 45, עורכת דין מצליחה מאוד במשרד כרישים תאבי ממון, מספרת שזה עתה התגרשה מבעלה, עמנואל, אישיות אפרפרה, שעזב אותה למען דינה שמבוגרת ממנה בשבע שנים. במהלך העלילה נלמד עוד ועוד פרטים על אותה אשה: בניגוד לגיבורה, שהיא אשה נוטפת הצלחה, לבושה במיטב מחלצות האופנה, שומרת על גזרתה ונראית טוב באופן כללי, דינה, צרתה, היא אשה מבוגרת, שלובשת רק בגדים מיד שנייה, וחוץ מזה היא טבעונית שניזונה מירקות שהיא מגדלת בעצמה בגינה. מה קרה בעצם? איך ייתכן שהאשה, שאמה הטיפה לה כל חייה שאצל נשים מה שחשוב זה המראה החיצוני, ננטשה למען אשה מבוגרת ממנה ומכוערת ממנה?

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ