אולי כדאי לשלוח את ג'ק ריצ'ר לנוח קצת

אחרי כמעט 20 ספרי ג'ק ריצ'ר, נראה שהפעם, ברב המכר "אל תחזור", הצליח לי צ'יילד לסחוט את הגיבור החבוט שלו עד תום

עלית קרפ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

אל תחזור
לי צ'יילד. תירגמה מאנגלית: איה מלמד. הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, 413 עמודים, 69 שקלים

ברור שגם "אל תחזור" של לי צ'יילד יהיה רב מכר כמו כל קודמיו. למה? משום שגם הפעם מציב צ'יילד את ג'ק ריצ'ר, הגיבור החבוט שלו, במרכז קנוניית ממשל עתירת זרועות, שמתמקדת במכירת נשק, בעסקת סמים סיבובית או בסתם כנופיית טרור במסווה של פוליטיקאים הדורי חליפות, וזה תמיד מעניין, לפחות במידה מסוימת. וצריך גם לזכור שצ'יילד פונה לא רק לקוראים שקראו את כל הספרים הקודמים שריצ'ר הוא הגיבור שלהם, אלא גם לקהל צעיר, שעדיין לא הוכנס ברזי מסדרונות השלטון בוושינגטון. גם הפעם מוסיף צ'יילד לעלילה סיפור אהבים, ואפילו עניין משפחתי או חצי משפחתי נוסף, אולי כדי להוכיח לקוראיו שריצ'ר, על אף היותו אדם־על במובנים רבים, הוא בכל זאת אדם.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ