שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הניאוף ועונשו: פאולו קואלו מזהיר מפני השעמום

קואלו הקדיש את ספרו לבגידות בחיי נישואים, אבל המסר השתלט לו על הספרות, והשאיר את הבמה למסרים ולפתרונות בלתי מספקים בעליל

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

ניאוף
פאולו קואלו. תירגמה מפורטוגלית: אראלה לרר. הוצאת ידיעות ספרים, 271 עמודים, 72 שקלים

ממש כמו שצ'רלס דיקנס מתנקם בכתיבתו במנהלי בתי יתומים ושם אותם ללעג ולקלס, גם פאולו קואלו, שאושפז יותר מפעם אחת בבתי חולים לחולי נפש, אינו מאמין כנראה ברצינות כוונותיהם ובכנותם של מי שהיו אמורים לרפאו. אין הם היחידים שמושמים ללעג ב"ניאוף": דומה שהבחירה בז'נבה, עיר שלא קורה בה כלום כנראה, כזירת ההתרחשויות וכמקום מגוריה של הגיבורה הראשית, גם היא נועדה ליצור אווירה קיצונית של שעמום. על פי קואלו, שהוא אמן בענייני חטאים והדרך להיגאל מהם, שעמום הוא כנראה אבי אבות הטומאה. "האם הגענו לנקודה שבה נוכל להיגאל מהשעמום רק אם נסכין עם חיינו?" שואלת הגיבורה לקראת סוף הספר. התשובה לכך היא המפתח להבנת הספר הזה, עד כמה שאפשר לדלות ממנו תובנות כלשהן.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ