בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מיקי, למה אתה רב מכר?

שי שטרן שולח את הגיבורים של ספרו "מיקי, אני מדברת אליך" להתמודד עם משימות רציניות, אבל משאיר את הקוראים שלו מאחור, בלתי מסופקים

19תגובות

מיקי, אני מדברת אליך
שי שטרן. הוצאת מודן, 335 עמ’, 88 שקלים

גבריאל, רפי ומיכאל ‏(מיקי‏), שהוא הגיבור הראשי והמספר, הם שלוש הדמויות המאכלסות את דפי רומן הביכורים של שי שטרן “מיקי, אני מדברת אליך”. השלושה גדלו בירושלים וחיים בה: מיקי הוא בוגר לימודי קולנוע, שמתפרנס מדי פעם מצילום חתונות ומסיבות בר מצווה ומשפחתו נותרת עלומה למדי; גבריאל עובד בחנות השטיחים המשפחתית של הוריו, ילידי פרס, שנמצאת במרכז העיר. ומשפחתו של רפי, קצין בקבע, היא משפחה מעורבת, האב ממוצא אנגלוסקסי והאם ממוצא פרסי. גם אם מוצאם של חברי הגיבור הראשי אינו נושא שמשמש אבן בין אבני הבניין באפיון הדמויות, הוא משמש רקע לשלל דחקות מסוגים שונים במהלך העלילה.

הספר מתחיל מעניין, וניכר שאין זה כותב שעושה את צעדיו הראשונים בתחום אף על פי שזה רומן הביכורים שלו. שטרן הוא כותב מנוסה שיודע להציג רעיון ולבנות דיאלוגים נפלאים ומשעשעים, שנראים כמו תשתית לדיון עמוק. לפתחו של כל אחד מהגיבורים מוטלות בעיות הרות גורל: מיקי החליט לעזוב את חברתו בשנתיים האחרונות, מיכל, ועכשיו הוא מתחרט על כך. בד בבד עם מחשבות החרטה מתחילה לנקר במוחו עלילתו של סרט חדש; רפי מספר לחבריו במהלך טיול שהם עורכים ביחד לאילת שהוא חולה בסרטן ומאשים במחלתו את התנהגותה המניפולטיבית של כרמית חברתו, שנטשה אותו כדי להינשא לאחר. בעקבות הגילוי הזה, מספר גבריאל לחבריו שהוא הומו. הוא בן יחיד שמצופה ממנו לרשת את החנות של הוריו ולהקים משפחה, אבל אין לו שום כוונה להגשים את התקוות שתולים בו. המשימה המוטלת לפתחו היא לבשר על כך להוריו, שמענים זה את זה בחיי נישואים רמי דציבלים.

אלה משימות רציניות וקשות לשלושה בחורים צעירים, והקורא בטוח שהספר יוליך אותו לקראת התרת הסבך שבו הם מצויים, או לפחות לדיון מעניין בו. אולי אחד המפתחות להבנת האכזבה שנגרמת מקריאת הספר נעוץ בעובדה שקשה להפריד את דמותו הטלוויזיונית של שטרן מדמות המספר, ועטיפת הספר מצהירה על הקשר הזה כמעט מפורשות: “תכתוב שהגיבור בן 29 ונראה ממש טוב”. כמי שאמון על חנו ועל קסמו, הוא קורץ לקורא בהמון דרכים חינניות: הוא מעלה נושאים אמיתיים, יוצר דיאלוגים טובים, ואפילו הדיאלוג שהגיבור מנהל עם גיבור סרטו החדש, בורשטיין הפרטיזן, שהצליח לשרוד ביערות אירופה אבל מתקשה להתאקלם במזרח התיכון, הוא דיאלוג הרה ציפיות.

גם לבני הזוג של הגיבורים בעבר ובהווה יש תפקידים מעניינים: הקורא מחכה שכרמית, חברתו הבוגדנית וההפכפכה של רפי, תגלה סוף־סוף מה באמת קרה ביניהם ולמה הם נפרדו; הוא סקרן לדעת אם אמנם יבשר גברי להוריו על אודות נטיותיו המיניות; מחכה להתפתחויות האפשריות ביחסים בין גברי לבין רועי, חברו מאז שיצא מהארון; וגם רוצה לדעת אם מיקי יחזור למיכל או שיעבור לזרועותיה של שרון היפהפייה והמצחיקה.
בקיצור, שטרן מבטיח לקוראים שלו המון הבטחות עלילתיות, בין השאר לגלות מה זאת אהבה. והקוראים מחכים ומחכים, קוראים דחקה ועוד אחת, מתפעלים מכישרונו של שטרן בדיאלוגים ומתפללים שכבר יגיד משהו, אבל מסיימים את הספר וחשים כמי שיצאו וחצי תאוותם בידם.

נראה כאילו שטרן רוצה לשרוט את קוראיו, להכאיב להם או לפחות לעורר בהם מחשבות רציניות, אבל כל מה שיוצא לו זה דגדוג. זו לא פעם ראשונה שהוא עושה את זה: גם כשראיין את איילת שקד ואת ציפי חוטבלי לפני הבחירות בתוכניתו “אל תשאל”, ומהראיונות התברר שהמשנה הפוליטית של חוטובלי נשמעת כמעט כמו זו של ראש האגודה לזכויות האזרח לעומת זאת של שקד, הצליח שטרן להעביר את הדיון לשאלה מי מהשתיים יפה יותר. ייתכן שהקו הנעים והבלתי מחייב של ראיונותיו עובר כחוט השני גם ביצירתו הספרותית: הוא יודע שיש דברים קשים והוא גם יודע מה הם, אבל אין לו כוח או אולי חשק להתמודד איתם, וממש כפי שהוא נותר בדיון ביופיין של חוטובלי ושקד, כך הוא ממשיך לדשדש במי האפסיים של עלילות החבר’ה והגגים שלהם ולא מצליח לגבש אמירה מעניינת באמת.

איתן ריקליס

אז מה בכל זאת הופך את הספר הזה לרב מכר? נדמה לי שיש לשאלה הזאת שתי תשובות: קלילות כתיבתו של שטרן מסייעת בהנגשתם של החומרים שבהם הוא מנסה לדון. אבל זה לא הכל. הרבה יותר מזה פועלת לטובת הספר העובדה שכבר על גבי העטיפה מצליח שטרן ליצור אשליה של סמיכות, שגם אם היא בדיונית לחלוטין היא משכנעת מאוד, בין דמותו כמראיין זריז לשון ויפה תואר לבין דמותו של הגיבור שלו. לזכותו של שטרן ניתן לומר שדמותו נותרת בלתי מפוענחת בראיונות שהוא עורך. הקורא הסקרן משתוקק לפענח אותה גם בגלל יצר המציצנות וגם משום שהראיונות שלו נושאים מטבעם אופי רכלני יותר מאשר אופי חדשותי, אפילו כשהוא מראיין אנשים פוליטיים. הצירוף הזה מוליד סקרנות, וכמה חבל לגלות, שגם היא, בדומה לנושאים נוספים בספר, לא באה על סיפוקה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו