צל לילה: פנטסיה קלאסית לעצלנים

סדרת הפנטסיה החדשה לנוער, שגיבוריה הם אנשי זאב, מתלבשת על התבנית המוכרת עד לעייפה של הז'אנר, שמחייבת מינון נכון של הורמונים ודם

ענבל מלכה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ענבל מלכה

צל־לילה: ספר ראשון
אנדראה קרמר. תירגמה מאנגלית: סיוון מדר. הוצאת כתר, 374 עמ', 94 שקלים

כמעט לא נעים לי מאנשי הזאב של "צל־לילה", כי זו אפילו לא לגמרי אשמתם. לפחות לא אשמתם הבלעדית. אבל קריאה מרובה של ספרי פנטסיה ומדע בדיוני לבני נוער גובה מחיר לאורך זמן, והגיעה העת לעצור להתחשבנות.

במקום עולם הרמטי שפועל לפי חוקים פנימיים והיגיון משלו, מציגים רבים מספרי הפנטסיה לנוער אנרכיה מוחלטת. לא במובן היצירתי, הייצרי והמרדני, אלא להפך – במובן העצל, המקובע, המנוון. הנחת המוצא של ספרים מהסוג הזה – שלצורך העניין נקרא להם בקיצור "פנטסיה לעצלנים" – היא שאתם יודעים איך זה. קראתם כבר המון ספרים כאלה, וגם ראיתם את הסרטים וגלשתם בפורומים והשתתפתם בדיונים. על אותו שלד רעוע וחבוט מלבישים בכל פעם תפאורה מעט שונה ומאוד מוכרת. אהבתם את זה בערפדים? תמותו על זה בזומבים. היה לכם מספיק מאנשי זאב? קחו קצת מלאכים ושדים. מכשפות? קוסמים? כשיימאס לכם, תמיד תוכלו לעבור לסיפורי מיתולוגיה. לאו דווקא יוונית או רומית, יש לנו גם סיפורים נורדיים, מצריים ואכדיים, ויש גם ז'קט שהולך עם זה בול.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ