בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ספר על צימאון שירווה את הצמא לספרות טובה

גם בסוף הסיפור המאופק והיפה מאת אורי אורלב על הילד הצמא תמיד, הכל נותר אניגמטי, כמו חידת המים עצמה

תגובות

מחשבות צימאון אורי אורלב. איירה: ענבל לייטנר. הוצאת צלטנר, 44 עמ’, 50 שקלים כל ספר נולד לפחות פעמיים: פעם כשהוא נכתב ופעם כשהוא רואה אור. ספרו החדש של אורי אורלב, "מחשבות צימאון", נכתב ב-1952, כשהסופר היה בן 21, צעיר מאומץ בקיבוץ גניגר, ורק עתה זוכה הסיפור הקצר הזה לראות אור. בתקופה שבה חלק מהספרים מתפרסמים עוד לפני שהם נכתבים, אני תוהה היכן התחבאה הפנינה הזאת, והאם מרחק השנים נותן לסופר את הבהירות הרצויה לשפוט את הדברים? מוטב לא לשאול, אלא רק לקרוא ולחזור ולקרוא, לא רק בעיניים...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו