ספר על צימאון שירווה את הצמא לספרות טובה

גם בסוף הסיפור המאופק והיפה מאת אורי אורלב על הילד הצמא תמיד, הכל נותר אניגמטי, כמו חידת המים עצמה

שלומית כהן-אסיף
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
שלומית כהן-אסיף

מחשבות צימאון
אורי אורלב. איירה: ענבל לייטנר. הוצאת צלטנר, 44 עמ’, 50 שקלים

כל ספר נולד לפחות פעמיים: פעם כשהוא נכתב ופעם כשהוא רואה אור. ספרו החדש של אורי אורלב, "מחשבות צימאון", נכתב ב-1952, כשהסופר היה בן 21, צעיר מאומץ בקיבוץ גניגר, ורק עתה זוכה הסיפור הקצר הזה לראות אור. בתקופה שבה חלק מהספרים מתפרסמים עוד לפני שהם נכתבים, אני תוהה היכן התחבאה הפנינה הזאת, והאם מרחק השנים נותן לסופר את הבהירות הרצויה לשפוט את הדברים?

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ