סמי מיכאל כותב לילדים על הפרידה הגדולה מכל

גיבורי "טיפה וטיפונת" מופרדים זה מזה - שני חברים וגם שתי טיפות מים תאומות. היופי של הטבע ושל הסיפור טמון באמונה שהם עוד ישובו להיפגש

אנה הרמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אנה הרמן

טיפה וטיפונת
סמי מיכאל. איורים: ליאורה גרוסמן. הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, דביר, עמודים לא ממוספרים, 68 שקלים

בפואמה המופלאה שלו, "קדיש", מצטט אלן גינסברג את אמו נעמי האומרת: "וכשאנחנו מתים אנחנו נהיים בצל, גזר, כרוב, קישוא". דומה שהמלים המטלטלות האלה, החפות מכל כיסוי, מתאימות להיות המוטו לספר הילדים החדש של , "טיפה וטיפונת". אלה כמדומה המלים הרוחשות והמחלחלות מתחת לפני השטח, שעינם כעין עלי השלכת המחופים בטיפות מים שקופות.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ