"מומו": מניפסט מצוין של האטה, שנכתב כשעוד לא היה לה שם

אחת הקלאסיקות הידועות של מיכאל אנדה זוכה לתרגום חדש ויפה. בקריאה עכשווית, ניכרות בה כמה מגרעות, אבל כתב האישום החמור שניסח הסופר נגד התועלתנות, התיעוש והחיים המהירים, המנכרים את האדם והופכים את הזמן למוצר צריכה, שומר על כוחו

עופרה רודנר
עופרה רודנר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עופרה רודנר
עופרה רודנר

"אדון פוזי סגר את דלת המספרה, כי הרגיש כאילו נעשה פתאום קר באופן יוצא דופן בחדר הקטן. 'במה אוכל לשרת אותך?' שאל במבוכה. 'גילוח או תספורת?'... 'לא זה ולא זה', אמר האדון האפור בלי לחייך, וקולו נשמע מוזר ושטוח, אפור כאפר. 'אני בא מבנק החיסכון בזמן. אני סוכן מספר QYX/384/b. אנחנו מבינים שהאדון מעוניין לפתוח אצלנו חשבון חיסכון'. 'זה חדש לי', הצהיר אדון פוזי במבוכה הולכת וגוברת... 'אתה אדון פוזי, לא?' 'נכון מאוד, זה אני', השיב אדון פוזי. 'אם כך אני במקום הנכון... אדוני מועמד אצלנו" (מתוך "מומו")

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ