"הסיִיף": קומיקס לפי עגנון בניסיון למצוא דרך גמישה בין מודרניות לדת

ב"הסיִיף" שי צ'רקה מבקש לפרש את עגנון עם מינימום חרדה או חגיגיות. השפה הגרפית שלו שמרנית וצריך להבין את העברית העגנונית כדי ליהנות מהספר, ואף על פי כן, כפרשנות סיפורית, קולנועית־תקופתית ברוחה, הוא מהנה, מלא תשוקה ומשעשע

עופרה רודנר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עופרה רודנר

לשי צ'רקה יש עניין לא גמור עם ש"י עגנון. הוא פירסם זה מכבר עיבודים לעגנון בעיתונים (בעיקר בעיתון הילדים הדתי־הלאומי "אותיות") וחלקם אוגדו בספר קודם בסדרה — "שי ועגנון שלושה סיפורים". הפורמט של הספר החדש קטן ואישי יותר, ויש בו רק סיפור אחד (כמעט במלואו, כלומר — כמעט ולא נערך טקסט החוצה). "הסיִיף" הוא בחירה מבריקה, ולא רק בזכות האלמנטים הפסיכדליים שבו, כמו חפצים מדברים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ