"שירים לילדות נבונות" של מאיר ויזלטיר: שנונים ושופעי הומור מרושע

עשרות שנים אחרי שמאיר ויזלטיר כתב שירי ילדים לבנותיו כדי ש"לשעמום לא יהיה מקום להידחק בינינו", הם נוחתים בנוף המקומי כמו זן נכחד מעידן אחר

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

איורים: זויה צ'רקסקי־נאדי, עורכת: שרי גוטמן

"הלך לו החתול שלי, / הלך ולא חזר. / אני מרגיש כמו שבר כלי. / כבד לי ומוזר. // אין לי מושג לאן הלך / ומה קרה לו שם, / ומי יודע מה משך / אותו אל העולם. // אולי הוא מאושר עכשיו, / או אין אומלל ממנו, / אולי היתה לו תאונה, / אולי הוא כבר איננו. // ואם אתה קיים אי־שם, / חתול אבוד שלי, / ואם מתוך חלון מואר / יבקע פתאום שירי, / תן סימן חיים קטן, / תן סימן חיים..." ("הלך לו החתול שלי")

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ