"שוק הגובלינים": ביטוי מופלא לקשר בין פירות אסורים למחוזות חושניים ואפלוליים

משל דתי על חטא וגאולה, תיאור של חושניות ארוטית, מודל של סולידריות נשית או מבט נבואי על תרבות הצריכה המודרנית? "שוק הגובלינים", הפואמה הקלאסית לילדים של המשוררת הוויקטוריאנית כריסטינה רוזטי, זכתה לפרשנויות מגוונות ועתה גם לתרגום עברי נהדר, שיענג גם מבוגרים

איתן בר-יוסף
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איתן בר-יוסף

תירגמה מאנגלית: גילי בר־הלל סמו, איורים: עפרה עמית, עריכה: מרית בן־ישראל

די להיזכר בספרים, והריר כבר ניגר בפה. רקיקי הזנגוויל והלימונדה הצוננת של חברי "החמישייה הסודית". ארוחת הבזק הנפלאה שעכברוש הטוב רוקח מהשאריות שהוא מוצא במזווה הנטוש של חפרפר: נקניק עטוף נייר כסף, חפיסת סולטניות ובקבוק שיכר. הקלי בחמאה של מר טומנוס והדגים המטוגנים של משפחת הבונים בנרניה הקרה. התרופה המסתורית של מרי פופינס שנחבאת בתוך בקבוק גדול שעליו מתנוסס פתק "כפית אחת לפני השינה": כשהם בולעים את הנוזל האדום הכהה, מייקל טועם ברד בטעם תות שדה ואילו ג'יין מתענגת על טעמו של סירופ ליים (או "עסיס ענבים", כפי שתירגמה דליה רביקוביץ). ומובן שהבקבוק הגדול של מרי הוא מעין אחיין־זכוכית, בקבוקוזין, של הבקבוק הקטן שאליס מוצאת עם הגעתה לארץ הפלאות. על התווית כתוב "Drink me", וכשאליס ממהרת לציית היא מגלה שלנוזל יש "טעם מעורב של עוגת־דובדבן, פודינג, אננס, תרנגול־הודו צלוי, טופי וטוסט חם בחמאה". לעוגה הקטנה שאליס מגלה בהמשך אמנם אין טעם מיוחד, אבל הגיבורה הגרגרנית שלנו אינה זקוקה לציווי "Eat me", שרשום על העוגה בצימוקים, כדי לחסל אותה בזריזות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ