"טימותי": כתב האישום הקלוש של צבה בת המאה ה-18 על האנושות

מונולוג פיוטי מפיה של צבה משועממת מתאר את חיי הכפר באנגליה במאה ה–18. ההתחלה סוחפת אבל בהמשך השעמום עלול ליפול גם על הקורא בן המאה ה–21. כתב האישום שמנסח המחבר ורלין קלינקנבורג על האנושות מתגלה כלא אמין

עופרה רודנר
עופרה רודנר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עופרה רודנר
עופרה רודנר

תירגם מאנגלית: אברהם יבין, עורכי הסדרה: משה רון, יובל שמעוני, דבורה נגבי ומאיה פלדמן

בשלהי המאה ה–18 (1789, שנת המהפכה הצרפתית) פירסם גילברט וייט, חוקר טבע וכומר, רב מכר היסטרי שנהפך לקאלט אנגלי — "The Natural History and Antiques of Salborn" ("תולדות הטבע והעתיקות של סלבורן"). וייט תיעד את תצפיותיו ומחקריו, שעסקו בבעלי חיים, צמחייה, חקלאות, גינון ואורחות החיים בכפר הולדתו סלבורן שבמחוז האמפשייר. הוא נחשב לחלוץ בתחום הצפרות והאקולוגיה וטען, למשל, ש"השלשול אולי נראה כמו חוליה שולית ובזויה בשרשרת הטבע, אבל אם היה נעלם היה מותיר אחריו חוסר מצער". בין היצורים האהובים עליו היה צב, שקיבל בירושה וגידל בגינתו. לצב קראו טימותי — וייט עצמו לא ידע מה היה מוצאו, אבל ההערכות בדיעבד מדברות על אזור טורקיה. רק אחרי מותו של וייט התברר שטימותי היה למעשה צבה שאיבדה את פוריותה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ