"אלסה־מרי והאבאים הקטנים": האבות נעשו גמדים, הילדים נהפכו לענקים

לילדה אלסה־מרי יש שבעה אבאים קטנים שהיא מתקשה להבדיל ביניהם. ספרה של הסופרת השוודית פיה לינדנבאום מצביע על השינויים שהתחוללו ביחסי האבות והילדים בימינו ועושה זאת בצורה מצחיקה וחצופה

עופרה רודנר
עופרה רודנר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עופרה רודנר
עופרה רודנר

תירגמה משוודית: דנה כספי

"אלסה־מרי והאבאים הקטנים" הוא פנינה קטנה וחצופה שכתבה ואיירה פיה לינדנבאום, סופרת אהובה בשוודיה, זוכת פרס אסטריד לינדגרן, המתורגמת לראשונה לעברית. התרגום של דנה כספי (מה היינו עושים בלעדיה) מהנה מאוד.

אוהבים/ות ספרים? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק של מוסף "ספרים" של "הארץ"

העלילה, המסופרת בגוף ראשון, עשויה מהחומרים הפשוטים של היום־יום — התארגנות בבוקר, נסיעה באוטובוס, בית ספר, צהרון. כל אלה מתוארים בריאליזם חסר גינונים. אלא שלגיבורה, אלסה־מרי, יש שבעה אבאים קטנים. "זאת אני, יושבת כאן כל יום חמישי בערב ומחכה שהאבאים שלי יבואו הביתה", היא פותחת בנונשלנט. "יש לי שבעה. הם די קטנים ונראים כולם בדיוק אותו דבר. אני אף פעם לא יודעת מיהו מי. לאחד מהם קוראים יסטה. יש לו קול צפצפני כל כך. ולאחד האבאים קוראים רונה, יש לו מין גבשושית קטנה על אחת מאוזניו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ