"קצה העולם" של ציפור פרומקין: סבתא לא מהעולם הזה

גיבורות ספרה של ציפור פרומקין הן סבתא ששרדה קטסטרופה וילדה שגדלה בצל הטראומה. השתיים, החיות בישראל המדברית והנידחת, מככבות בפנטזיה עדינה ומבריקה

עופרה רודנר
עופרה רודנר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עופרה רודנר
עופרה רודנר
  • שם הספר: קצה העולם
  • סופר/ת: ציפור פרומקין
  • מו"ל: טל־מאי וידיעות ספרים
  • מס' עמודים: 185
  • מחיר: 78

"סבתא בישלה דייסה. היא היתה נמוכת קומה, דמות זערורית ממש, לכן עמדה על שרפרף קטן כדי להגיע לשיש. היא בחשה בסיר לא גדול ורטנה לעצמה וגידפה בכל פה, כמו בכל פעם שבישלה. 'שאפול לתוך הסיר וייקח אותי השף', גנחה. 'שיקצצו אותי לקציצות, שיסקלו אותי בכופתאות, שימרקו אותי במרק צח'... מן השרפרף היתה לה נקודת מבט מצוינת על המטבח ועל הסלון הזעיר, ובגלל שעמדה ממש מול חלון המטבח השבור למחצה, שמעולם לא תוקן, יכלה להשקיף גם על החצר הקטנה ועל מה שמאחוריה: שדה גדול וריק שבקצהו שורה של עצי מחט. מאחורי העצים השתרע המדבר, גדול ועמום. מדי פעם עלו ממנו סופות אבק וכיסו את החצר ואת הבית. בלילה היו השמים בוהקים בבוהק כתום מסתורי, וסבתא היתה מסתכלת למעלה ומצהירה בחגיגיות, 'נעלמו הכוכבים. זהו קצה העולם'".