בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"לנצח" מאת אליסון נואל | זה יתחיל בדם

מספרי ערפדים לבני נוער מצופה שיהיו קצביים, סוחפים, מלאי דמיון ותשוקה, אך ב"לנצח" אין אף אחת מהתכונות הללו

תגובות

לנצח

אליסון נואל. תירגמה מאנגלית: נילי לוי. הקיבוץ המאוחד, 320 עמ', 78 שקלים

כשאוור בת ה-16 מגלה שמשהו לא טבעי בחבר החדש שלה, אין לה צורך להיכנס לדקויות. אפשר להבין אותה. אחרי שאיבדה את כל משפחתה בתאונת דרכים, שממנה יצאה ללא פגע, החיים שלה משתנים מקצה לקצה. במקום הנערה הפופולרית שהיתה, חברת נבחרת "המעודדות" (המרכאות במקור), אוור עוברת להתגורר עם דודתה בקליפורניה ונהיית המוזרה של השכבה. לא רק המעמד החברתי שלה נפגע בעקבות התאונה, אלא גם הדרך שהיא חווה בה את העולם. באורח לא מובן מגלה אוור שהיא שומעת את המחשבות של הסובבים אותה, וכדי להתנתק מהן היא מתחבאת מאחורי אוזניות אייפוד וקפוצ'ונים גדולים. בנסיבות הקיימות, ובהיותה נערה טיפוסית עם כמה כוחות על טבעיים, אפשר להבין למה היא לא מתקשה להגיע למסקנה שהחבר שלה הוא ערפד. מה בחורה ממוצעת ולא מקובלת במיוחד אמורה לחשוב כשהיא רואה את החבר שלה, החתיך בצורה שערורייתית, שותה משקה אדום מוזר ורוכן מעל חברתה המעולפת?

כמו קהל היעד של "לנצח", גם אוור נחשפה לא מעט לתרבות הערפדים האופנתית. כך גם אליסון נואל, מחברת סאגת "בני האלמוות", ש"לנצח" הוא הספר הראשון בה ואחריו עתידים לבוא עוד חמישה. אמנם סיפורם של הנאהבים הצעירים שונה מן המוכר, שכן דיימן אינו ערפד אלא בן אלמוות - מושג שהספר שומר על עמימותו - אבל כמו שאומרת אוור: "ערפד, בן אלמוות, הכל אותו דבר". כך משתלב "לנצח" בקלות רבה בין ספרי הפנטסיה לבני נוער, ובראשם סדרת "דמדומים" המצליחה מאת סטפני מאייר, שכבשו בשנים האחרונות את רשימות רבי המכר.

ספרי הז'אנר קושרים בין עולמם הגשמי והטריוויאלי של תיכוניסטים רגילים לבין פעילות על טבעית שנותנת למציאות האפורה שקשוק הגון. כשמדובר בפנטסיה רומנטית, כזו שסיפור אהבה גדול מהחיים ניצב במרכזה, סביר להניח שאת האפרוריות תגלם נערה נורמלית ואילו השקשוק יבוא מכיוונו של ספק נער, ספק תופעה על טבעית, שהמראה החיצוני שלו הוא הכל פרט לנורמלי. כמו אצל בלה ואדוארד מ"דמדומים", כך גם ב"לנצח" אוור, שהכוחות העל טבעיים שלה לא עושים אותה פחות משמימה, פוגשת את דיימן עוצר הנשימה, זה שכל הבנות חולמות להיות החברות שלו (והיא יודעת את זה כי היא קוראת אותן כמו ספר פתוח), ומשום מה הוא מגלה עניין משונה - על טבעי אפילו - באוור הצנונית. אוור ניצבת מול דילמה: היא חווה אהבה לראשונה בחייה, ובעוצמות שהיא לא מכירה ושלא מגיעות לה לדעתה, אבל מהצד האחר, החבר שלה חי כבר 600 שנה, וכוחות אופל נכנסים לחייה יחד אתו. מה היא תעשה? דילמה.

מספרים כמו "לנצח" מצופה שיהיו קצביים, סוחפים, מלאי דמיון ותשוקה. ב"לנצח" אין אף אחת מהתכונות הללו. ההפנייה לתרבות הערפדית אמנם מתבצעת בו בצורה חלקה, אבל בכל השאר הספר מקרטע ובעייתי. העלילה מתנהלת בעצלתיים, בשיעמום משרה תנומה, והכל נראה מוכר וחסר מעוף. מול השיממון הזה, גם "דמדומים" הבעייתי נראה לפתע כמו יצירת מופת רבת רבדים.

כבר בספר הראשון בסדרה שכתבה, נראה שנואל התעייפה מהז'אנר וסמכה על הקוראים שלה שיידעו על מה היא מדברת ויחסכו לה את העבודה הקשה. במפגש בין המציאות לבין הפנטסיה, האפרוריות של אוור משתלטת על כל רמז לריגוש מצד דיימן העל טבעי, והקוראים נשארים עם עטיפה של מוצר שנלעס עבורם עד דק בספרים אחרים.

דבר נוסף שנלעס היטב הוא התרגום לספר: עולה ממנו תחושת חרדה שמא הקוראים המקומיים לא יכירו את העולם התרבותי של הדמויות, וכך מצויים בו משפטי דיאלוג תמוהים כמו "בעיקר חומר ישן משנות השמונים, אתה יודע, כמו להקת הרוק האנגלית קיור, הזמרת האנגליה סיוקסי ולהקת הבאנשיז", או "מצטערת מותק, זה לא היית אתה, זה היה צ'נדלר בסדרה הקומית ?חברים'". הקוראים המשועממים, שמוצאים מעט מאוד פנטסיה בספר הפנטסיה הזה, יכולים להתנחם בהערות שוליים שמסבירות להם מה זה לוח סיאנס ומיהם ג'וני דפ ופאריס הילטון. גם זה משהו.



אליסון נואל. סומכת על הקוראים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו