בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנסיך הקטן מאת ז'ואן ספאר | צייר לי בועה

3תגובות

הנסיך הקטן ז'ואן ספאר, על פי יצירתו של אנטואן דה סנט-אכזיפרי. נוסח עברי: משה רון, על פי תרגומה מצרפתית של אילנה המרמן. הוצאת עם עובד, 110 עמ', 98 שקלים


אתוודה: "הנסיך הקטן" מעולם לא נמנה עם ספרי מראשות מיטתי. חרף זאת, עיבוד הקומיקס של "הנסיך הקטן" כן עורר מרבצה את המעריצה הנבגדת שבי. הפורמט האלבומי העצום, ריבוי הגוונים, העומס החזותי - כל אלה נראו זרים כל כך למינימליזם של רוח המקור עד שלרגעים, כשתרתי בתוך העומס העצום אחר נחש הבריח שבלע פיל, הכבשה שבתוך התיבה והנוף העצוב ביותר בעולם, הרגשתי כמי שחוזה בדבר מה קדוש שחולל.

"הנסיך הקטן" הוא פרה קדושה, ונגיעה בפרה קדושה היא מעשה נועז. תעוזה אינה חסרה לז'ואן ספאר, קומיקסאי ואמן צרפתי רב-תחומי. הוכיחו זאת "חתולו של הרב", נובלה גרפית מרהיבה וחתרנית שכתב ואייר ובה חתול מדבר הדורש שיחגגו לו בר מצווה, ו"גנזבורג", המונוגרפיה הקולנועית שיצר על חיי הזמר והמאהב הצרפתי, סרז' גנזבורג. במקרה של "הנסיך הקטן", תעוזתו של ספאר עומדת לו לרועץ.

במבט ראשון, צרמו לי הפורמט האלבומי והכריכה. הספר גדול מאוד - כמעט כפול בגודלו מהספר המקורי - וכזה הוא, בשל הפרספקטיווה, גם הנסיך הקטן הניצב בקדמת האיור שעל הכריכה. למעשה, הוא נראה כענק ילדותי המגמד את המבוגר שברקע: הטייס, בן דמותו של סנט-אכזיפרי. צבעי הכריכה עזים (אם גם מתוחכמים. האפקט הוא של צבעי יסוד מוצלים), והנסיך שונה מאוד מזה שהכרנו: במקום שתי נקודות יש לו עיני מאנגה תכולות ענקיות, ותחת בגדי המלכות בצבעי הטריקולור - המסמלים חירות, שוויון ואחווה - הוא עטוי במין פיג'מה ירוקה, המשלימה את מראהו החייזרי ומקנה לכל אמירה שלו על הצומח או החי נופך אקולוגי אופנתי. עדיין, זוהי כריכה מרשימה, ולילדים, מושכת לב הרבה יותר מזו הקלאסית.

אך האם "הנסיך הקטן" הוא ספר ילדים? מתי לאחרונה נתקלתם בילד, מתחת לגיל 12, שקרא את היצירה, נהנה ממנה, והבין אותה לעומקה (למשל, הבין כי עצי הבאובב שמהם יש להישמר אינם אלא משל לפאשיזם)? נדמה לי שבשל אופיו ההגותי וטיבן הסמלי של התרחשויותיו, "הנסיך הקטן", יותר מ"פו הדוב", "אליס בארץ הפלאות" ונציגים אחרים של ספרות הילדים הקלאסית, מציע לילדים פחות מכפי שהוא מציע למבוגרים. ספאר אמנם צמוד למדי לטקסט המקורי (וכך גם הנוסח של משה רון לתרגום של אילנה המרמן), אך איוריו מספקים לקוראים הצעירים את מה שאולי חסר להם ביצירה המקורית: קרקע בטוחה וקונקרטית. כך, למשל, בעוד שבספר המקורי נמנע המחבר מלצייר את דמותו שלו ואת מטוסו, כאן הם מצוירים, דבר המחזק את סיפור המסגרת הריאליסטי על טייס שמטוסו התרסק במדבר. קשה להמעיט בכוחם של איורי המטוס היפהפיים למשוך אל הספר קוראים צעירים ממין זכר, ובכלל, קוראים שהגיעו לגיל שבו אגדות על כבשים ושושנים עשויות להצטייר כעניין לפעוטות או לילדות.

ייתכן שנתוניו הטבעיים של ה"נסיך הקטן" אינם מתיישבים מלכתחילה עם קומיקס: המדבר, אותו מרחב של שקט - צלילי וחזותי - כשהוא מועתק בפריימים הרבים מאבד את מדבריותו, את ריקניותו, את תפקידו כרקע, את אותו "משהו טמיר, קורן ומאיר בדממה", הוא "העיקר הסמוי מן העין", כפי שהיטיב ללמוד הנסיך הקטן מן השועל בפרק 24 בספר המקורי. אך הבעיה הגדולה של ספרו של ספאר לא נובעת מהבחירה לעבד את הקלאסיקה לקומיקס, אלא מאופיו הספציפי של העיבוד. במקום לתת מדי פעם בפעם לקוראים לנשום מול איור יחידי, ורצוי מינימליסטי, ספאר דבק בנוסחה של שישה ריבועים בעמוד, 12 בכפולת עמודים. הנוסחה הזאת אמנם ממחישה למתבוננים מה מתרחש בכל רגע ורגע, אבל היא מצמצמת את המרחב הפרשני, יוצרת עומס חזותי בלתי נסבל והופכת את הסיפור למעין סרט נע מתיש, חסר הייררכיות ושיאים.

כאשר הנסיך הקטן מופיע לראשונה ביצירה המקורית, מתוך שממת המדבר המתעורר, זהו רגע ענוג ופלאי, ואילו בקומיקס של ספאר הוא סתמי, עוד רגע בתוך רצף האיורים, שרמתם אינה אחידה - יש בהם נפלאים, סתמיים ואפילו כעורים, וגם פאלטת הצבעים משתנה ללא הרף. האיורים שהיו לאייקונים - הנחש שבלע פיל, הכבשה בתיבה, הנוף העצוב - אלה שנחרתו בדורות של קוראים דווקא בשל המינימליזם שלהם, הופכים ללא יותר מעוד כתם צבע. הדמויות שהנסיך פוגש על פני הכוכבים השונים - וכאן דווקא ניכרת הקפדה בשימור מראה הדמויות כפי שצייר אותן סנט-אכזיפרי - אף הן מאבדות מכוחן דווקא מפני שהן מופיעות שוב ושוב. ספאר אמנם עושה מחווה לשני האיורים האיקוניים החותמים את ספרו של סנט-אכזיפרי - הראשון, שבו נראה הנסיך הקטן נופל אל גבעת החול, ראשו צהוב ככוכב; והשני, שבו נראית גבעת החול ברגע שאחרי - אך תחת שיקצה מקום לאיורים ההם, ולהוד ההיעדר, ויסיים בזה, הוא ממשיך לגדוש את הכפולה וחותם את הספר רק שישה עמודים אחר כך.

כל זה עשוי לצרום למעריציו הבוגרים של "הנסיך הקטן". הנסיין שלי, בן 11 וחובב קומיקס, קרא את הספר בעניין רב ואף ציין שהוא מוזר ומיוחד ועצוב (דוק העצבות המשוח על היצירה המקורית אכן נשמר אצל ספאר, לצד חרדה ואפילו אימה של ממש). אפשר שבבוא היום, הודות לעיבוד הזה, יתעורר בו הרצון לקרוא את היצירה המקורית. בינתיים, גם כן הודות לספאר, הוא נחשף למלותיו ולרעיונותיו של אנטואן דה סנט-אכזיפרי. זה כבר לא מעט.



איור מתוך הספר: ז'ואן ספאר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו