בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה כולם אוהבים את ג'ורג', גיבורת החמישייה הסודית?

הסופרת איניד בלייטון, שהודתה כי ג'ורג' היא הדמות האהובה עליה ביותר, העניקה לה את הדבר שכל ילד בעולם משתוקק אליו

3תגובות

איניד בלייטון נהגה לטעון שג'ורג' קירין היא הגיבורה האהובה ביותר עליה מכל הדמויות שיצרה. זה הישג לא מבוטל לאור העובדה שבלייטון כתבה בחייה מאות רבות של ספרים. מדוע גם בלייטון וגם קוראים צעירים רבים ברחבי העולם כל כך אוהבים את ג'ורג'? בלייטון נתנה לכל גיבוריה את הדבר שכל ילד שואף אליו יותר מכל (טוב, אחרי אהבה): חופש. ומתוך עשרה קבין של חופש שהורידה על כל גיבוריה, תשעה קבין קיבלה ג'ורג'. אחת הביקורות הנשמעות לפעמים ממבוגרים בני זמננו נגד ספריה של בלייטון היא על הזנחה הורית ממנה סובלים, כביכול, אותם הילדים גיבורי ספריה.

איפה היו ההורים כשהילדים רדפו אחרי צ'רלי שתום העין? למה הם יוצאים לכל כך הרבה נופשים בלי הילדים ומשאירים רק את הטבחית להשגיח עליהם? כמובן, שהטענה אינה לוקחת בחשבון את מקומה של הפנטסיה בספרים אלו ואת חשיבותה, בעיקר בעולם המודרני שבו החופש הילדי מצטמצם יותר ויותר בעקבות המרחב העירוני שבו גרים רוב הילדים ומודעות הולכת וגוברת לסכנות האורבות להם (אותה פנטסיה ושאיפה ילדית לאוטונומיה אפשר לזהות בבחירה הנפוצה של יתומים כגיבורי ספרי ילדים).

הציווי להשגחה הורית והתפתחות הפסיכולוגיה גרמו לכך שאפילו בספרים, באותו מקום מפלט של הילד החצי-בוגר, אסור להשאיר אותם ללא השגחה. אז נכון, ההורים של הילדים ב"חמישייה", ובעיקר של ג'ורג', הם הורים בעייתיים, עיוורים למצוקות ילדיהם, אולי גם מזניחים, אבל זה מה שכל כך מעולה בהם כהורים ספרותיים. הם לא ההורים היודעים, המכילים, המעורבים ובקיצור, העלוקות, שהתרגלנו להיות ולתאר בספרים ("אז איך היה כשהגעת לבית הספר? ובדקה ה-15? ובהפסקה?").

לג'ורג' אין רק חדר משלה. יש לה אי שלם שרגל מבוגר לא דורכת בו. כמו הצריף של השביעייה, כל חבורה ראויה לשמה זקוקה למרחב מוגן ממבוגרים שוחרי טוב. במבוגרים שוחרי הרע הילדים כבר יטפלו בעצמם.

החופש המשמעותי ביותר, המיוחד ביותר שג'ורג' זוכה לו, הוא החופש לקבוע את המגדר שלה בעצמה. כבר בעמודים הראשונים של הספר הראשון, "החמישייה באי המטמון", מתוודעים הקוראים לעובדה שג'ורג' היא ילדה שרוצה להיות ילד. עוד לפני שנפגשנו אתה, אמה של ג'ורג', פאני, מספרת עליה: "ג'ורג' שונאת להיות ילדה, והיא מכריחה את כולנו לקרוא לה ג'ורג', כאילו היתה ילד. השובבה הזאת לא מוכנה לענות לנו כשאנחנו קוראים לה ג'ורג'ינה".

מכאן ובמשך 21 ספרים, זו תהיה התכונה (תכונה? זהות?) שתאפיין את ג'ורג' ותצדיק את מעשיה לכל אורך ההרפתקאות השונות של החמישייה. שוב ושוב יחזור הטקסט המתאר את בגדי הנער שלובשת הילדה, את שערותיה הקצרות, את העובדה שזרים משוכנעים שהיא בן ועד כמה היא מרוצה כשפונים אליה ככזה. כל תכונותיה האחרות מתוארות כנגזרות של אותה זהות מרכזית: היא חובבת ספורט ומצטיינת בו, כנה ואמיצת לב, מלאת מרץ וחדת החלטה, בעלת מזג חם וששה להתקוטט.

ג'ורג' נטועה בתוך טקסט שמרני להפליא, בעיקר בכל מה שקשור לתפקידי מגדר. אבל היא עצמה, כדמות ספרותית, זוכה לחופש רב. רוב חבריה ושכניה מוכנים לפנות אליה כאל בן לפי דרישתה. נכון, לפעמים זה נתפש כשעשוע ופעמים רבות הטקסט כאילו קורץ מאחורי גבה ורומז שלמרות רצונה ומאמציה, היא לא תוכל להיות בן "אמיתי". אבל ג'ורג' עצמה אינה דמות נלעגת. להיפך, היא מעוררת כבוד רב. מעולם, בכל ספרי הסדרה, לא מועלית בפני ג'ורג' הדרישה ללבוש בגדי ילדה. הטענות היחידות העולות כלפי ג'ורג' מצד הוריה הן נגד מזגה החם ומרדנותה, לא בנוגע לבחירת המגדר שלה.

חוקרת ספרות הילדים, הד"ר יעל דר, אמרה לאחרונה שהיא קצת מודאגת נוכח החיבוק שבו מתקבלים ספריה של בלייטון בתרגום החדש על ידי המבוגרים שגדלו על אותן סדרות. שכן חלק מתפקידה של הספרות הנמוכה, הפופולרית לילדים, טוענת דר, היא לספק אוטונומיה לילד הקורא - בגיל מסוים, דווקא העובדה שההורה מעקם את האף מול ספר ילדים, היא סיבה מצוינת לקרוא בו. הקריאה ב"חמישייה" אמורה להיות מרחב אוטונומי מוגן ממבוגרים. בדיוק כמו האי של החמישייה או הצריף של השביעייה. אבל אנחנו, ההורים של היום, המגניבים, המכילים, המבינים ובקיצור, העלוקות, מביאים את הספרים האלה לילדים ונאנחים: "תקראי, תקראי, שיואו, איך אהבתי את הספרים האלה כשהייתי ילד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו