בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ירושלים שלי: מדריך טיולים שגדעון סער היה מאשר

נכון שמדריך, במיוחד לילדים, לא יכול להכיל את כל אתרי הבירה. אך הוא גם לא יכול להשמיט אתרים כמו כנסיית הקבר ומסגד אל-אקצא

31תגובות

ירושלים שלי: אתרים, עובדות והרפתקאות לילדים

תמר הירדני. הוצאות מודן ויד יצחק בן-צבי, 124 עמ', 98 שקלים

"עמדתי עם ילדי בחנות הספרים, מול מדף ‘ספרי ירושלים', וחיפשנו יחד ספר טיולים לילדים. מצאנו ספרי סיפורים ואגדות על ירושלים, ספרי טיולים למבוגרים, ספרי שירה, ספרי פתגמים ועוד, אך ספר טיולים ראוי לילדים - לא מצאנו.

‘איך זה יכול להיות?' התפלאו הילדים.

‘איך זה יכול להיות?' התפלאתי גם אני.

‘זה באמת לא בסדר', הסכימה המוכרת.

‘אין ברירה אמא', קבעו הילדים, ‘תצטרכי לכתוב את הספר הזה'".

במלים אלה נפתחת ההקדמה לספרה של תמר הירדני, "ירושלים שלי". נראה לי שכנראה בכל עשור או שניים מוצאת עצמה אמא כלשהי בחנות ספרים בסיטואציה דומה. סיטואציה שמובילה לכתיבתו של מדריך לילדים ונוער לירושלים. למען הגילוי הנאות, גם אני מצאתי את עצמי כותבת מדריך כזה לפני כשני עשורים, עם מפות מצוירות ואיורים, משחקים וחידות, כמו שמדריך לילדים ונוער צריך להיראות.

טס שפלן / ג'יני

עשו לנו לייק ותוכלו לקבל את מיטב ביקורות הספרים ישירות אליכם

כתיבת מדריך כזה איננה עניין פשוט, גם למי שסיפורה של העיר, ההיסטוריה, הסוציולוגיה והפוליטיקה שלה נהירות לה, כמו לתמר הירדני, שאחראית לרבים מן הערכים היותר טובים בוויקיפדיה על אתרי ירושלים. הבעיה המרכזית היא כיצד להפוך סיור עירוני, במיוחד בעיר עם מטען היסטורי מורכב כל כך ומסובך כל כך, לאטרקטיבי לילדים.

ב"ירושלים שלי" מנסה הירדני להתמודד עם הבעייתיות הזאת. הטקסט כתוב באופן קצר וקולח וההחלטה להוסיף ניקוד מקלה על הקריאה (למרות שילדים יכולים אולי לראות בטקסט מנוקד משהו "ילדותי" מדי). לצד המידע על כל אתר מופיעים כמה טורי "הידעתם?" - בסיס למשחק טריוויה נחמד - ובסוף יש גם משימה ירושלמית (המשימות האלה מאולצות לעתים, אך בסך הכל יכולות לשרת את המטרה, או לפחות להעסיק את הילדים כמה דקות כדי שההורים יוכלו לקרוא משהו רציני יותר).

על פניו, זהו המדריך שלו ציפינו, אבל הצצה ראשונית בתוכן העניינים מעלה שלא כך היא. ברשימת האתרים, המונה 54 פרקים, לא מופיעה, למשל, כנסיית הקבר הקדוש, הכנסייה המציינת את מקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו; גם "דרך הייסורים" אינה מופיעה - המסלול שבו צועדים אלפי נוצרים בכל שבוע בעקבות ישו, ממקום משפטו אל כנסיית הקבר (ב-2010 ביקרו בירושלים כ-2.4 מיליון תיירים נוצריים).

בדיקה קצת יותר מעמיקה בפרקים עצמם מעלה כי גם בפרק שעוסק בהר הזיתים אין, ולו מלה, על האתרים הנוצריים הנמצאים עליו (כנסיות העלייה לשמיים, דומנוס פלוויט, גת שמנים), או על המסורות הנוצריות והמוסלמיות הקשורות להר. כך, למרבית הפליאה, גם בנוגע להר הבית - אל-חרם אל-שריף. בכפולת העמודים המיוחדת להר הבית יש משפט אחד על המסורת המוסלמית הקושרת את המקום עם "מסע הלילה" של מוחמד ועוד משפט המציין את המסורת, היהודית והמוסלמית, הרואה בהר הבית את מרכז העולם. אין איזכור של המבנים המפארים את הר הבית היום: כיפת הסלע ומסגד אל-אקצא (פרט למשפט קצר המבהיר כי כיפת הסלע אינה מסגד עומר). מעניין לציין כי המבנים האלה דווקא מופיעים באיורים המעטרים את העמוד (בדף המוקדש להר הזיתים מצוירת גם צללית מגדל הפעמונים של כנסיית העלייה הרוסית) - כי הרי איך אפשר לצייר היום את הר הבית ללא המבנים המוסלמיים שעליו? בעיקר כיפת הסלע שנהפכה, במידה רבה, לסמלה של העיר.

חשבתי שאולי בפרק המוקדש לעין כרם תוצג הזיקה הנוצרית לירושלים, כי הרי האתרים העיקריים בשכונה הציורית הזאת קשורים במסורת הנוצרית, אבל גם כאן: האיור הוא של הכנסייה הרוסית וכנסיית הביקור, ובטקסט - כמעט כלום, חוץ משורה במדור ‘הידעתם?' המציינת כי על פי המסורת הנוצרית עין כרם הוא מקום הולדתו של יוחנן המטביל. אף מלה על הנוכחות הנוצרית והקשר הנוצרי למקום.

מה כן כתוב? על משמעות השם "עין כרם", על בית הספר החקלאי מייסודה של רחל ינאית בן-צבי, הנמצא מחוץ לשכונה, ועל סיפור גילוי מטמון מטבעות שהטמין אחד התושבים הערבים שחיו בכפר עד 1948 בקיר המכולת של מרציאנו.

ומה כתוב על הר הזיתים? כתוב על זיהויו (המוחלט?) עם הר המשחה - המקום שבו נמשחו מלכי יהודה ובו יימשח המשיח, על בית הקברות היהודי, ועל מסורת גלות השכינה אחרי חורבן בית המקדש, שנקשרה בהר. ועל הר הבית? כתוב על עקדת יצחק ובתי המקדש הראשון והשני שעמדו עליו, על בנייתו והרחבתו בימי הורדוס ועל פריצת צה"ל לעיר העתיקה ולהר הבית במלחמת ששת הימים.

זה נכון שמדריך, במיוחד כזה לילדים, אינו יכול להכיל את כל אתריה של ירושלים. זה גם נכון כי אין להכביר מלים על כל אתר ואתר כדי לא להתיש את המטיילים הצעירים. אבל, גדולתו של מדריך אתרים טוב היא ביכולת של כותבו להגיש למטיילים הקוראים באופן תמציתי את תיאור האתרים והמידע העיקרי עליהם, להציג בפניהם את מה שהוא בגדר "הכרח" להיכרות עם העיר. כמו שלא ייתכן שמדריך לפאריס לא יכלול בתוכו ערך על מוזיאון הלובר או על מגדל אייפל, או מדריך לרומא שלא יכלול ערכים על הוותיקן וכיכר סן פייטרו. או גרוע מזה: הערך על הוותיקן יכלול את הסיפור האטרוסקי של האתר בלבד ויתעלם מהיותו מרכזה של הכנסייה הקתולית. כך, מדריך בסיסי לירושלים אינו יכול שלא לכלול את כנסיית הקבר ואת האתרים המוסלמיים על הר הבית.

אלא מה, נראה שהספר שלפנינו איננו מדריך אתרים, הבא לשרת ילדים והורים, אלא ספר שמטרתו "לחנך אותם מחדש", אולי כחלק מהמגמה שמוביל משרד החינוך לחיזוק הערכים היהודיים והציוניים במערכת החינוך. "במסגרת החינוך לערכים", הכריז השר גדעון סער, "חשוב לחזק באופן בלתי אמצעי את הקשר של הדור הבא לבירת ישראל ולשורשיו". הוא החליט כי כל תלמיד בארץ יבקר בירושלים לפחות פעם אחת בעת לימודיו וכלל ברשימת אתרי החובה לביקור את הכותל המערבי, גבעת התחמושת, מוזיאון יד ושם, הכנסת ובית המשפט העליון. עוד הוחלט כי "התוכנית תהיה מיועדת לכל המגזרים, גם לחינוך הלא יהודי, ולכן ייתכן שיהיו שינויים באתרי החובה בהתאם לרקע המגזרי של התלמידים". לאור זאת, יהיה בוודאי מי שיאמר כי לילדי המגזר הדתי מכוון הספר. נשאלת השאלה - למה? האם ילדים דתיים אינם רואים את המסגדים על הר הבית או את כנסיית הקבר? האם לא מגיע להם לדעת מהם המבנים האלה, ומה הסיפור שנקשר בהם? האם הדרך לחבר אותם אל המורשת היהודית היא במחיקת נוכחות האחר? האם זהותם ותודעתם של הילדים כל כך שבריריות שנאסר עליהם לדעת משהו על זיקתם של אחרים לעיר? ואולי המורכבות הזאת היא דווקא נקודת משיכה? - תוכן מורכב הרי יכול לאתגר ילדים ונוער. הרי המייחד את העיר הזאת מערים אחרות בעולם הוא דווקא ההיסטוריה המסובכת והקדושה המשולשת שלה. אולי דווקא מתוך היכרות עם השאלות הסבוכות הנותרות לא פתורות בנוגע לירושלים אנחנו אומרים משהו משמעותי יותר ועמוק יותר לילדינו?

ועניין חשוב אחרון: מוזר וחבל שדווקא הוצאת יד יצחק בן-צבי, מוסד האמון על תיווך המחקר האקדמי בתולדות ארץ ישראל באופן פופולרי לקהל הרחב, ובכללו גם ילדים ונוער, הוציאה ספר דוגמטי שכזה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו