בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנעלם הגדול

תגובות

הבקבוק והלב

אוליבר ג'פרס. תירגמה מאנגלית: רימונה די-נור. הוצאת כתר, עמ' לא ממוספרים, 68 שקלים

המוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, אך מרביתנו משתדלים לא לדבר עליו - למצער, לא בנוכחות הילדים, ולא בלי סיבה. התנהגות הורית טיפוסית זו אינה בלתי הגיונית; המוות אינו נושא מבדח, ומהותו אינה רק מעוררת חרדות אלא גם קשה להבנה לילדים קטנים. אבל המוות, מעצם טבעו הבלתי מתחשב, אינו חס על ילדים קטנים. אלו מביניהם שלא ייתקלו בו היתקלות חזיתית וכואבת, עם מות אדם קרוב או, להבדיל, חיית מחמד אהובה, ישמעו על מעלליו (משיחות מבוגרים, מאמצעי התקשורת), ימצאו בחצר ציפור מתה - ואם לא ציפור, אז ג'וק (שאבא או אמא רצחו בדם קר).

בהתאמה, ובהכללה, נראה כי הורים (ומתווכי ספרות ילדים אחרים) שאין להם סיבה אישית ואקטואלית לעסוק בנושא, לא יקרבו ביוזמתם הם אל אותו מדף עגמומי, דחוי ודל היצע של "ספרים על המוות" (כותרת מדכדכת ומצמצמת לעצמה). אך נדמה כי הורים לילדים שחוו אובדן נוטים, אולי בהשפעת כל מיני סוכני ביבליותרפיה, לחשוב כי הספר הטוב ביותר לילד במצב זה הוא ספר המתאר מקרה דומה, ורצוי אף זהה. לדוגמה, שאלת טוקבקיסטית באחד הפורומים המוקדשים לספרי ילדים: "אני מחפשת בנרות ספרים/סיפורים על המוות. הילדים שלי איבדו שני דודים חיילים, והבעיה היא שכל הסיפורים שנתקלתי בהם מדברים על אבא/סבא. אם מישהו מכיר ספר על חייל/דוד, אשמח לקבל את השם של הספר/סיפור!" (הנרות, השמחה וסימן הקריאה כולם במקור).

ייחודו של "הבקבוק והלב", מאת הסופר והמאייר אוליבר ג'פרס (לטעמי, זה היפה והפיוטי שבספריו), הוא בדיוק בגישה ההפוכה שהוא נוקט. בספר הזה לא תמצאו את מלת המ' - מוות - עובדה שדי בה להוריד את מפלס החרדה ההורי ויתרונה הגדול הוא שהיא מרחיבה את החוויה ומאפשרת לקרוא את הטקסט כסיפור על פרידה. יתר על כן, הגם שלקוראים בוגרים ברור שהסיפור עוסק במות אב, או סב קרוב, המלים "אבא", "סבא" או "בת" אינן מופיעות בטקסט הכתוב. דמות האב פשוט נוכחת בעמודים הראשונים, ובחיי הילדה ונוכחותה מובנת מאליה ממש כמו בחיים. בכל מקום שבו הילדה נמצאת - בבית, על חוף הים, בים - שם נמצא גם האב. לכן, כשמקץ 12 עמודים דמות האב נעלמת - היעלמות המסומלת באמצעות הכורסה שכבר למדנו לזהות ככורסת האב או סב - אנחנו מזהים מיד את ההיעדר וחווים, יחד עם הילדה, תחושת אובדן. זו מודגשת עוד יותר בעמוד שלאחר מכן, שבו יורדת חשכה על הכורסה, על החדר ועל הילדה.

כאן נכנסים לסיפור אביזריו האלגוריים - הבקבוק והלב. "הילדה הרגישה אבודה וחשבה שכדאי לה לשמור את הלב במקום בטוח. היא הכניסה את הלב לבקבוק ותלתה אותו על הצוואר". קוראים בוגרים ישלימו את הפער - עקירת הלב ממקומו - ויבינו כי זוהי אילוסטרציה למנגנון ההגנה של הדחקת האובדן והכאב. קוראים צעירים אולי יבינו כי זהו צעד קיצוני, ואם לא יבינו, יחושו בשינוי שחל בילדה ששמחת החיים ניטלה ממנה.

השינוי הבא מתחולל כעבור עמודים אחדים של חיי ייאוש שקט: הילדה, שנהפכה לאשה (כעת היא עוטה מטפחת ראש), פוגשת על החוף ילדה קטנה. הילדה, מעין בבואת האשה טרם התייתמותה, "רצתה לדעת עוד על העולם". האשה מתקשה להשיב לה, ומבינה שבכדי לעשות זאת עליה להוציא את הלב מן הבקבוק. היא נכשלת (האיורים, שיש בהם לא רק עצב אלא גם הומור דק, מראים את השיטות השונות שבהן היא נוקטת), אך לבסוף, בדרך פלאית-טבעית, הבקבוק מתגלגל אל הים, ושם הילדה מוצאת אותו ומצליחה לחלץ ממנו את הלב. איך? שוב, הסופר והמאייר אינו חש צורך לספק הסבר מעשי. קוראים בוגרים יקשרו בין דימוי הלב בבקבוק לבין דימוי הבקבוק המושלך אל לב ים ובו מסר "הצילו", ויזהו בילדה הקטנה את כוחה המרפא של הילדות, כוח שמקורו בתום, בסקרנות, באופטימיזם - בדחף לחיות. ואמנם, היכולת האנושית, ובפרט זו הילדית, להיחלץ משאול האבל ולדבוק בחיים היא נס, ואת הנס הזה מצליח אוליבר ג'פרס לחולל בספרו בלי הרצאות דידקטיות, ולא מעט באמצעות האיורים שחלקם מפעימים ממש (למשל האב החותר בסירה בים).

בסוף הטוב לבה של האשה שב למקומו, ואז, כשהיא שוב קרובה אל עצמה ואל רגשותיה, היא מגייסת כוחות להתמודד עם החלל שנפער ופשוט מתיישבת בכורסת האב הריקה, עם ספריו, שבהם היא מוצאת עולם ומלואו. "הילדה גדלה", ציינה בתי בת החמש וחצי בסיפוק כשסיימתי לקרוא את הספר באוזניה. לא נראה שחשה כי קראנו ספר "על המוות". אני, לעומתה, שקעתי בהרהורים על מעגל החיים והפלגתי הלאה, אל היום שבו הכורסה שוב תהיה ריקה.

\ The Heart and The bottle Oliver Jeffers

איור מתוך הספר


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו