בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אלה של החתולים": המדונה של הילדים

גיבורת ספרה של תלמה אדמון לא סתם נחמדה, אלא מוצגת כטובת לב באופן קיצוני. וכאן טמונה הבעיה הגדולה של הספר המתעתע הזה

2תגובות

אלה של החתולים

תלמה אדמון. איורים: הלה חבקין. הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, 96 עמ', 74 שקלים

גיבורת הספר היא ילדה בת עשר ושמה אלה. יש לה אחות שקצת גדולה ממנה ואח עוד יותר גדול, ובאחרונה הצטרפו חתולים לביתם. צירוף מקרים (חלקי) הוא זה שגם בביתנו ילדה בת עשר ושמה אלה, גם לה שני אחים - אחות אחת מעליה ואח בכור, ששמו אפילו דומה לזה של אחיה של אלה מהספר - איתן (לאח הגדול של אלה, בתי, קוראים איתי). וגם לביתנו הצטרפה באחרונה חתולה, גם היא מתנהגת כמו החתולים של הסופרת, ש"נדחפים אל המקלדת ומדלגים על המקשים ורודפים אחרי האותיות וטופפים על השולחן ומרחרחים גם את מסך המחשב ובודקים את צדו האחורי", וגם היא מזכירה בתנועותיה ובתווי פניה את האיורים היפים של הלה חבקין המעטרים את הספר. קריאה משותפת של ספר זה עם הילדה בעלת אותו השם וכמעט אותה הביוגרפיה, אף שהספר מיועד לילדים צעירים יותר (בשלב ראשית הקריאה שלהם), הליטה מפיה כמה קריאות התפעלות על הדמיון ביניהן. שתי האלות אוהבות לראות יחד עם האחיות שלהן סדרות אמריקאיות בטלוויזיה; שתיהן משחקות בצורה דומה עם החתולים; שתיהן נאלצות לפעמים להתמודד עם ילדות קטנות ותובעניות של חברים של ההורים; שתיהן אוהבות מעדני שוקולד. אבל בשלב זה, בסיפור על המעדן, גם התחוללה הארה של מודעות אצל הילדה האמיתית - "הם בדיוק כמונו, אבל הרבה יותר נחמדים", קבעה.

ואכן, אלה שבספר היא לא סתם נחמדה, אלא מוצגת כטובת לב באופן קיצוני. היא מוותרת על המעדן שלה למען אחותה, גם כשלא היא אשמה בזה ששלה נאכל; היא נותנת את הכריך שלה לנופר בבית הספר (ואחר כך בוכה על כך). למעשה, אלה שבספר היא קדושה. שם הספר לבדו מצביע על כך - "אלה של החתולים", כמו "המדונה של הפרחים" (גם בגרסה האנגלית שומרים על המשמעות: "Ella of The Cats", כמו "Virgin of the Rocks", למשל). בשלב מסוים בספר, נקרא לו שלב ההאלהה של אלה, אפילו נודע שיש לה כוחות ריפוי. "כשאבא הבריא לגמרי וחזר לעבודה, הוא חיכה תמיד שכבר תגיע השבת. כי בשבת הוא היה מבקש מאלה שתעשה לו מסז' בגב. או עיסוי. בעזרת הכוח הטוב שיש לה בידיים".

לקראת סוף הספר היא עומדת קצת על שלה, ומסרבת לתת לילדות מור ולור, הבנות של חברה של אמן, חתול מהגורים שאספו אל ביתם. ובפרק האחרון מתרחש שיא - מיני מחזה מוסר - שבו אלה חוטפת התקף זעם על ילד בכיתה, שמו שגיא, שלקח לה את הטושים וסירב להחזיר אותם ואף להודות שלקח אותם. "'תחזיר לי מהר את הטושים שלי!' היא צרחה פתאום", ואחר כך היא "התנפלה על שגיא. היא היכתה אותו בראשו ובחזה ובידיו. היא בכתה וצרחה ודלתות של כיתות נפערו ומורות רצו החוצה, ומן המזכירות שבקצה המסדרון הגיחה המזכירה ומיהרה אליהם גם היא".

ההתנפלות של אלה באה אחרי ששגיא אמר לה, בהבזק של מודעות עצמית מעל ומעבר לגילו, כי טוב הלב שלה מעצבן, משום שהוא אינו מותיר מקום ביטוי לאחרים - "כאילו אף אחד בעולם חוץ ממך בכלל לא טוב. את טובה, וכולם רעים, נכון?" זאת אולי הבעיה הגדולה ביותר של כל המסר המתעתע של הספר (מעבר לזה שחשוב לו להעביר מסרים) - וזה היחס לטוב הלב של אלה. הוא לא רק נתפש כמופרז באופן שמבטל את רצונותיה של הגיבורה, ועל כן צריך לרסן אותו לעתים, אלא לפעמים נתפש כלא כנה.

לא רק בעיני ילד "שקרן" כמו שגיא (המוצג דרך עיניה של אלה, או של המספרת, בהתנשאות, כילד ש"התיק שלו היה תמיד ריק מכל מיני חפצים שתלמידים זקוקים להם", ולכן היא מרעיפה עליו מחסדה טושים וכו') כנותה של אלה מוטלת בספק, אלא גם המספרת מפקפקת באותה כנות. הרי אפשר להזדהות עם טענה של ילד, יש ילדים המיתממים ומשתמשים במעשיהם הטובים כמניפולציה; דברים דומים ומרוככים אומרת לאלה גם אמה בספר. מה עוד שהתגובה של אלה לשקר חסרת פשר ופרופורציה.

אלה היא קדושה מעונה, שכאשר לוחצים עליה קצת, היא נשברת: היא מכה ילד וצורחת עליו עד כדי כך שמורים יוצאים מחדרי הכיתות שלהם. צריך לזכור שמדובר בילדה בכיתה ה', לא ילדה בת שנתיים. לכן עוד יותר לא ברור מדוע המורה שלה מגיבה על המקרה הזה בהערכה ובהבנה למעשיה (ובבוז וסלידה להתנהגות "המכוערת", לא פחות, של הילד) - "ההתנהגות שלך מעוררת קנאה", היא אומרת לה. "כי את טובה ואוהבת לעזור ואכפת לך, ולכן המבוגרים מראים לך הרבה אהבה. לא כל הילדים מתנהגים כמוך, ולא כל הילדים זוכים להרבה אהבה".

מעבר לחוסר המוסריות של המורה, המבדילה את הילדה "הטובה" (ולעובדה שכל הדיון הזה לא באמת מיועד לילדים בראשית קריאה), היא גם מבלבלת: אם אלה נהגה בטוב ובתבונה - למה זה רע? כי מיד אחרי שהמורה משבחת את התנהגותה, היא מייעצת לה להיות פחות טובה: "את צריכה להציב גבול למה שאת מוכנה לעשות למען אחרים". נכון, זה בדיוק מה שיש יותר מדי ממנו בעולם - טוב לב ונתינה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו