בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"ילד עיר": וכך התחיל העצב המתוק

מי שכותב לילדים לא צריך להתיילד, כי ילדים מבינים הכל אם מדברים אליהם בשפה כנה. נראה ששהם סמיט בספרה מיישמת הלכה למעשה את התזה הזאת

תגובות

ילד עיר
שהם סמיט. איורים: מיכל בוננו. הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, 88 עמ’, 78 שקלים


זהותה של חברה מורכבת מאינספור אבני יסוד, ואחת מהן היא ספרות הילדים שנכתבת בה. הספרות הזאת היא תמיד פועל יוצא של המסרים שדור המבוגרים שואף להנחיל לילדיו; היא מעידה על סדר חשיבותם של ערכי החינוך, רוחב הדמיון ושיקוף המציאות על פני הרצף ההיררכי המיוחד לכל קהילה. בין אם הדגש מושם על דידקטיקה, מיתוסים, אגדות ופנטסיה, קומיקס, סיפורי אימה ומתח או תיעוד חוויות היומיום בלשון ריאליסטית - אין עוררין על העובדה שככל שההיצע מגוון יותר, כך הילדים נשכרים יותר ועולמם הרוחני מועשר ברבדים שונים ומרובים. כך נבנית חברה, שבה היחיד, במקרה האופטימלי, זוכה באמצעות הקריאה לאיזון נכון בין יצירתיות ודמיון לבין היגיון וחשיבה מושכלת. שרביט הקסם הוא בידי הסופר, אבל הקסם עצמו מתחולל בלבו של הילד הקורא, או כפי שטוענת מנוחה גלבוע בספרה “על ספרות ילדים ונוער”: “השקפת העולם של המספר מובעת בצבעים אשר בהם אייר וצבע את תמונת הסביבה - המילייֵה. היצירה מגיעה לשלמותה בידי הקורא - עם קריאתה”.

מעבר ליקום המלומד של מיטב המוחות שעסקו בפסיכולוגיה התפתחותית, כגון זיגמונד ואנה פרויד, מלאני קליין, פיאז’ה, אריקסון ורבים אחרים, שתרמו, איש איש על פי שיטתו, להבנת השלבים השונים בהתפתחות הנפשית והקוגניטיבית של הילד, אנחנו יודעים כיום בוודאות שילדים ניחנו בתבונה ורגישות חוצי גבולות של שלבי התפתחות למיניהם. כל ילד צומח ומפנים את הווייתו ואת העולם שמחוצה לו באופן ובקצב ייחודיים, בהתאם לשילוב החד פעמי בין המזג וסגנון החשיבה שלו לבין נתוני הסביבה שבה הוא חי. אם כן, ילדים קולטים את החיים הרבה יותר לעומק ממה שמקובל לחשוב; מוחם רעב ורענן, עדיין נטול אשפה קיומית מצטברת שמעוותת תדיר את כושר השיפוט של המבוגר. תנו לילד לקרוא והוא ישכח לאכול ולישון. באין סיפורים, רוחו תגווע. לפרקים הסיפור המושך ביותר הוא דווקא הסיפור הריאליסטי הפשוט, שאוצר בקרבו ניחוח של שגרה מוכרת, של משפחה, בית, שכונה, חברים, וכל השמחה והעצב, הצפוי והמפתיע, שמתווספים אליהם.

ספרה של שהם סמיט “ילד עיר” עונה בדיוק על הצורך הזה במוכר, ומתאר בגוף ראשון, בלשון ישירה וחפה מתחבולות, תקופה של שנה בחייו של עמוס בן העשר. עמוס הוא ילד סנדוויץ’ קלאסי, לחוץ בין נומנום, אחות פעוטה מפונקת לבין עמליה, אחות גדולה מתבגרת, כשבתווך הורים אוהבים, תומכים, שעובדים מהבית, מתפרנסים בצניעות ורוצים לחנך את בנם ברוח מעמד הפועלים של פעם, במובן הכי נאצל של המושג הנכחד הזה. ניכר שסמיט לא הולכת רחוק וכותבת בטבעיות משכנעת ובהומור דק על עצמה, על משפחתה, ובעיקר על עולמו של בנה, כפי שהיא קולטת ומפרשת בחושיה הקשובים בשעה שהיא שמה בפיו את קול המספר.

עמוס שקוע בגילוי עולמו הפנימי והחיצוני והוא נקלע למצבים שכל ילד בן גילו חווה לבטח, ועל כן יתענג כפליים לקרוא על עצמו מבעד לדמותו של המספר. הנה, לדוגמה, חטא הכדרור בתוך הבית ועונשו; דילמה מוסרית של חבר שהוריו גרושים; טיול משפחתי שסופו תקלה, עם צ’ופר; שיכרון חושים עם קבלת הטלפון הנייד הראשון; להיות עד לטביעתו של אדם בים; ניסוי איך זה להיות אסיר בצינוק; תאונת אופניים מחכימה; ניצנים ראשונים, בוסריים של אהבה לבת.

המצבים הללו פשוטים רק לכאורה, משום שבמרקם האירועים משובצות תובנות הרות משמעות: מצוקות שנובעות ממאבקי סטטוס בכיתה ובבית; הקושי הרגשי להשקיע במי שאינו קרוב אליך; תפישת מהות הפער שבין עוני לבין עושר; התוודעות ראשונה למוות; האמפתיה הנשחקת כלפי הקבצן שאט־אט נעשה שקוף; התשוקה להתחרות, לנצח ולהיות מקובל; הטעם החדש, המתוק־מריר שמקופל בתוך פתק אהבה.

“ילד עיר” מעלה בזיכרון את “לולו”, ספרו הקסום של יעקב אשמן, מי שהיה עורך עיתון הילדים “הארץ שלנו”. הוא נהג לומר שמי שכותב לילדים לא צריך להתיילד, כי אם למצוא את העיניים הצלולות של הילד שבו ולהשקיף על העולם דרכן, כי ילדים רגישים לזיופים, ומבינים הכל אם מדברים אליהם בשפה כנה. נראה שסמיט בספרה מיישמת הלכה למעשה את התזה הזאת. האיורים השלווים והמאופקים בשחור־לבן של מיכל בוננו משתלבים היטב באווירה ומוסיפים לכתוב פטינה של בגד ישן ואהוב. ספר קטן ואיכותי זה מדבר אל קטנים וגדולים כאחד.

הדחף האוניברסלי להבין ולמקם את עצמנו בתוך עולם שמשתנה ללא הרף מתחיל בילדות המוקדמת, בחוויות מפתח קטנות, מעצבות, ששהם סמיט כה מיטיבה לתאר, והוא מוסיף ללוות אותנו גם אחר כך, בנאמנות, לאורך השנים כולן.

רבקה קרן היא סופרת לילדים ולמבוגרים. ספרה האחרון, “הפקרות”, ראה אור בהוצאת אגם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו