בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"המסע המופלא של אדוארד טוליין": הארנב שלא השתפן

להתייחס ברצינות לילדים, בלי להתיילד ובלי להטיף, זה לא עניין נפוץ. הסופרת קייט די־קמילו מעיזה ומצליחה לעשות את זה

7תגובות

המסע המופלא של אדוארד טוליין
קייט די־קמילו. איורים: בגרם איבטולין. תירגמה מאנגלית: יעל אכמון. הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, 191 עמ’, 84 שקלים


אילו המלצתם לי לקרוא ספר ילדים שגיבורו הוא ארנב הלומד מה זאת אהבה, הייתי מחפשת תירוץ טוב להתחמק. נדמה שאי אפשר לברוח ממבול ההטפות הרגשיות ששוטפות את עולם הילדים, על תוכניות הטלוויזיה, הספרים ומופעי הבידור שלו. מישהו תמיד לומד משהו, בעיקר על עצמו ועל היכולת האמוציונלית שלו. כמעט נדמה שגדל כאן דור של ילדים אטוּמי־רגש, שמבוגרים דאגנים מחפשים דרכים לתעל את החסכים שלהם לאיזושהי יצירת אמנות תרפויטית.

אלא שההפך הוא הנכון, כמובן. מי שאטום־רגש הם אותם מבוגרים תעשייתיים, שבעזרת תוכניות טלוויזיה, ספרים ומופעי בידור שבלוניים דוחפים אותו מסר לעוס שוב ושוב מפני שפסיכולוג כלשהו ציין פעם שזה כיוון טוב - בלי להתעכב כדי לחשוב על מורכבות, אסתטיקה או אהבה אמיתית לילדים. למרבה המזל, אין זה כלל המקרה בכל הנוגע לספר “המסע המופלא של אדוארד טוליין”.

אדוארד הוא ארנב חרסינה מהודר ואלגנטי, שהוזמן במיוחד למען גבירתו הקטנה על ידי סבתה. אפשר לתמצת את אופיו בשורה הבאה: “אדוארד היה שייך לילדה כהת שיער בת עשר ושמה אבילין טוליין, שהעריצה את אדוארד כמעט באותה מידה שהעריץ את עצמו”.
במלתחה הנפלאה של אדוארד הארנב יש יותר בגדים יפים ומהודרים ממה שיש לאדם הממוצע; הוא יושב עם המשפחה לארוחת הערב; הוא מחכה לאבילין שתשוב מבית הספר בחדר האוכל (החורף היא העונה החביבה עליו כיוון שאז הוא יכול לבהות בבבואתו המשתקפת בחלונות חדר האוכל המחשיכים מוקדם). יש לו שעון זהב משלו, וגם, ליד מיטתה של אבילין, מיטה קטנה משלו. אבילין אוהבת את אדוארד אהבת נפש, אבל נפשו של אדוארד מלאה מדי בהתפעלות מעצמו מכדי לאפשר מקום לרגש נוסף. היחידה שמבחינה בזאת היא אותה סבתא פלגרינה, שהזמינה את ייצורו מלכתחילה.

הכל משתנה כשאבילין ואדוארד יוצאים להפלגה באוקיינוס לכבוד יום הולדתה ה–11. אדוארד נחטף מאבילין על ידי ילדים בריונים, נשמט מן הספינה וצולל לאוקיינוס. וכך מתחיל מסעו המופלא, שהוא נקלע בו לחברתם של אנשים שונים ומשונים: דייג ואשתו טובי הלב, נווד חסר בית וכלבתו העולצת, ילד עני המטפל באחותו הקטנה והגוססת, ולבסוף - חנות צעצועים שבה משפצים ומתקנים אותו אחרי שנות התלאות שעבר.

המיוחד בספר הזה, במיוחד בנוף ספרי הילדים המתפרסמים כיום בהמוניהם, זו הפניית העורף שלו לכל דוֹגמה. העובדה שאדוארד כל כך מתפעל מעצמו אינה מוצגת בספר כחטא שאין לו כפרה, אלא כתכונה מובנת (אם כי ראויה לשינוי) אצל יצור כל כך מקסים לעין. העובדה שיש לו תודעה אינה מתנגשת עם חוקי המציאות: הוא אינו יכול לישון כי עיניו מצוירות כפקוחות תמיד; הוא יושב ליד שולחן האוכל אבל מובן שאינו יכול לאכול, והוא אמנם עסוק במחשבות (ככל שהזמן עובר הוא עסוק בהן יותר), אך מובן שאינו יכול לדבר.
העולם שאדוארד טוליין חי בו הוא עולם ריאליסטי מאוד, אף על פי שגיבורו הוא ארנב חרסינה בעל תודעה. רוע חסר פשר מתרחש בו לפעמים, וגם חסד בלתי צפוי. ישנם רגעים שבהם נוכח קושי לב מובהק, שאינו נובע דווקא מרשעות, ולעתים מובעת נדיבות שהיא כמעט מקרית.

הדמויות שאדוארד נתקל בהן במסעו אינן קיימות רק במרווח הצר של הופעתן בספר; הקורא חש כי יש להן היסטוריה משלהן, גם אם אינה מסופרת על כל פרטיה. קייט די־קמילו, הסופרת, אינה מפחדת לחלוק עם ילדים את תחושת הבדידות הקיומית שכל יצור אינטליגנטי עלול להיתקל בה לפעמים, והיא אינה מרככת אותה לאורך הספר במתיקות מתפנקת.

האיורים הרציניים והיפים של בגרם איבטולין ותרגומה הנאה והבלתי מתיילד של יעל אכמון מחזקים את התחושה כי הספר מתייחס אל ילדים בכבוד הראוי. הכבוד הזה מעורר את יכולת החשיבה יותר מכל תוכנית טלוויזיה מלאה בקריאות מונוטוניות על החשיבות שבהתחשבות באחר.
קייט די־קמילו היא סופרת ילדים אמריקאית מוערכת וזוכת פרסים. ספרה “המסע של דספרו” עובד לסרט אנימציה מצליח, ורוב הסיכויים (על פי דיווחים שונים) כי גם מסעו של גיבורה הנוכחי יעובד לסרט. יש לקוות כי המעבר מהמדיום הספרותי למדיום הקולנועי לא ייאלץ את האווירה הבלתי מתחנפת של הסיפור לעבור מטמורפוזה לעלילה מתקתקה של דמויות “נבלים” ו”מלאכים”, ושגיבורהּ לא יהפוך למניפסט מהלך של טרנדים פסיכולוגיים.


The Miraculous Journey of Edward Tulane/
Kate DiCamillo



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו