בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אות אתנה": היה אקשן, אבל קצת השתעממתי

"יש הרבה סיפורי אהבה, חלקם מסובכים מאוד" מספרת הקוראת הצעירה של הספר "אות אתנה", שהיתה צריכה להגיע לסופו כדי ליהנות ממנו

תגובות

אות אתנה
ריק ריירדן. תירגמה מאנגלית: יעל אכמון, הוצאת גרף, 570 עמ’, 98 שקלים


“אות אתנה” הוא הספר השלישי בסדרת “גיבורי האולימפוס” שכותב ריק ריירדן, מחבר ספרי “פרסי ג’קסון”. “גיבורי האולימפוס” היא סדרת פנטסיה שממשיכה את סדרת “פרסי ג’קסון”, אבל לא חובה לקרוא קודם את הסדרה הישנה.

גיבורי הסדרה הם חבורה של “חצויים”: בני תערובת של אלים ובני אדם. לכל חצוי יש סיפור משלו וכוחות מיוחדים לפי האל ההורה שלו. לדוגמה: אחד מגיבורי הסדרה, ג’ייסון, בן יופיטר אל השמים, יכול לשלוט ברוח ולזמֵן ברקים. הסדרה “פרסי ג’קסון” עוסקת באלים יווניים, וסדרת “גיבורי האולימפוס” עוסקת בעיקר בשילוב של האלים הרומיים והאלים היווניים. חוץ מאלים יש בסדרה גם מפלצות, ענקים, טיטאנים ועוד יצורים מיתולוגיים. במשך כל השנים לא ידעו החצויים הרומים והיוונים אלו על קיומם של אלו מפני שמפגש ביניהם מסכן את העולם. לכל אחד מהם יש מחנה משלו: ליוונים יש “מחנה החצויים” ולרומים - “מחנה יופיטר”.

שבעת הגיבורים של הסיפור הם גם רומים וגם יוונים, כי עכשיו כולם עומדים בפני אויבת מסוכנת, שרק ביחד הם יוכלו להביס. הספר מלווה את שבעת הגיבורים שלנו במסע שאליו יצאו בעקבות נבואה. אמנם מסעם לא קל, ולא מעטים מנסים להכשיל אותם, אך הם יעשו הכל בשביל להציל את מה שחשוב להם.

הסדרה מסופרת מנקודות המבט של כל אחד מהגיבורים, כל אחד בתורו. צורת הכתיבה הזו עוזרת לקורא להבין את הסיפור של כל דמות. לפעמים אותו קטע מסופר מכמה נקודות מבט, וככה הוא מקבל עומק. אבל צורת הכתיבה הזאת גם קצת בעייתית, במיוחד בספר הזה, שיש בו שבעה גיבורים. הגיבורים מתפצלים הרבה פעמים, כל אחד חווה משהו אחר, וקשה לזכור מה קורה לכל אחד. מכיוון שבכל שני פרקים מתחלף מספר, לוקח זמן עד שחוזרים שוב לאותו מספר, ואז קשה להיכנס ישר לעלילה כי צריך להיזכר מה קרה קודם. לי זה הפריע כשקראתי את הספר. ריבוי הגיבורים בספר בעייתי בא מעוד סיבה: הוא מקשה להתחבר ולהזדהות עם דמות מסוימת.

גם התיאורים הרבים בספר הפריעו לי. הם הוציאו אותי מהעלילה והקשו עלי להיסחף לתוך הספר, כי אני מאוד אוהבת שהספר סוחף ואי אפשר להפסיק לקרוא. מתחילתו וכמעט עד הסוף, הספר קצת משעמם. קרו בו הרבה דברים והיה אקשן, אבל פשוט לא התעניינתי. יכול להיות שאחת הסיבות לכך היא שבכל “קרב” אני יודעת שהגיבורים ינצחו, ואפילו אם הם כמעט מפסידים, וגם כשהם עומדים למות, בסוף הם איכשהו מנצחים. זה גם פוגע באמינות של הספר. אבל בסוף קורה משהו מפתיע, וזה מאוד משפר את שאר הספר.

ב”אות אתנה” יש הרבה ציניות, בדרך כלל בקטעים מותחים במיוחד או במצבי שפל, כשנראה שאין מוצא. הציניות אופיינית רק לחלק מהמספרים, כך שיש נקודות מבט ציניות מאוד, ויש כאלה יותר רציניות. אני חושבת שהציניות מוסיפה לספר, ובקטעים עצובים יותר מונעת מהספר להיות מדכא ‏(אבל עדיין לפעמים הספר מדכא מדי‏).

חוץ מהרפתקאות ומפלצות, בספר יש גם לא מעט קטעים רומנטיים. בסדרה נוצרו זוגות בין הגיבורים, ויש הרבה סיפורי אהבה, חלקם מסובכים מאוד. זה תורם לספר מכיוון שככה מודגש הצד האנושי, הפגיע והאמיתי של הגיבורים. וזה גם מזכיר לקורא שהם בעצם רק נערים ונערות למרות כל הדברים הגדולים שהם עושים. אחד הקטעים האהובים עלי בספר הוא הפיקניק של ג’ייסון ופייפר, שמתרחש לקראת סוף הספר, בתוך כל המתח. כשהמון דברים רעים קורים, משמח פתאום לקרוא קטע כזה.

אחד הדברים שחסרו לי קצת בספר הוא היחסים בין הגיבורים. אני לא מדברת דווקא על אהבות, אלא על החברויות ביניהם. אבל מצד שני, בספר מתואר שבוע בלבד, כך שלא הגיוני שכבר ייווצרו “חברויות נפש” של ממש. ואם כבר מדברים על זה, בהמון ספרי פנטסיה מסופר על פרק זמן קצר בלבד. אני חושבת שזה מגניב, כי כשקוראים את הספר מרגישים כאילו זה הרבה יותר זמן, אבל תמיד יש תזכורות קטנות כאלה - כמו למשל “אין לנו הרבה זמן” - שנועדו להזכיר לנו שכל המסע הזה לחוץ בזמן.

בכל מקרה, לקראת סוף “אות אתנה” רוב הבעיות נשכחו והספר נהיה סוחף ומעניין, והשאיר אותי עם טעם של עוד ספר בסדרה.


The Mark of Athena
Rick Riordan

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו