"הרוח בערבי הנחל": תרגום חדש מאפשר להיסחף שוב בזרם הנהר והעלילה

למרות שגיאות תרגום פה ושם ועריכה מעט מרושלת, התרגום החדש של הקלאסיקה לילדים "הרוח בערבי הנחל" על ידי עטרה אופק מסב חוויית קריאה אטית ומענגת, לילדים ולמבוגרים גם יחד

דוד רפ
דוד רפ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
איור של א"ה שפרד מתוך הספר. אמר שלא היה מעז לאייר את "הרוח בערבי הנחל" אלמלא עשו זאת אחרים לפניו
איור של א"ה שפרד מתוך הספר. אמר שלא היה מעז לאייר את "הרוח בערבי הנחל" אלמלא עשו זאת אחרים לפניו צילום: Paul K
דוד רפ
דוד רפ
עטיפת הספר "הרוח בערבי הנחל"
קרדיט: איור: א"ה שפרד / עיצוב עטיפה עברית: אמרי זרטל
  • מחיר:
    82.0

תירגמו מאנגלית: אוריאל אופק ועטרה אופק, איורים: א"ה שפרד

"הרוח בערבי הנחל" זכה להצלחה גדולה לאחר שהתפרסם ב–1908 באנגליה ובארצות הברית, כשהמחבר קנת גרהם כבר היה סופר בעל מוניטין. לאורך השנים הוא תורגם מאנגלית לשפות רבות ויצא באינספור מהדורות. כל גיבוריו הראשיים הם בעלי חיים והוא מגולל את קורותיהם בעיקר בטבע, ליד הנהר ובתוכו, על אי פלאי שליד סכר, ביער פראי וכמובן בטירה המהודרת של הגיבור האקסצנטרי מכולם — מר קרפד.

החיות מתגוררת במקומות שמבחינתן הם בית במובן העמוק של המלה. הן מדגימות יחסי חברות מורכבים ומצחיקים, שנעים על הספקטרום הרחב שבין אלטרואיזם מרהיב לאגואיזם צרוף. ואת מה שאומרת הרוח — והיא משמיעה את קולה בעיקר בין הקנים — קשה לתפוש. גם זה מוטיב חשוב בספר: הגעגועים לדבר־מה בלתי מושג ולא לגמרי מוגדר. את מרבית הגיבורים של גרהם מניע דחף קמאי לברוח מהמוכר, לנדוד ולהתרחק, אך בתנועה מעגלית שמובילה בסופו של דבר הביתה.

"ובכן — זהו — נהר!" קורא החפרפר בפתח הספר, בפגישתו עם הנברן, לנוכח גוף המים. "ה־נהר!" מתקן אותו הנברן ומתאר את סגולותיו של הפלא הזה, שהוא חי "לידו ואיתו ועליו ובתוכו" ושמשמש לו "אח ואחות, ודודות, וחברה, ומזון ומשקה, וגם (כמובן) רחצה וכביסה". בשלב זה הנהר הוא כל עולמו והוא אינו רוצה שום עולם אחר: "מה שאין בו לא ראוי שיהיה, ומה שהוא לא יודע לא ראוי לדעת".

במקור הלועזי מ–1908 מופיע בשורות האלה הנהר כ–River, באות רישית, כיאה להתפעמות של גרהם מתופעת הטבע; כך הופיע גם בהספד שחיבר קרוב משפחה לאחר מותו של הסופר כעבור 24 שנים: " To the beautiful memory of Kenneth Grahame, husband of Elspeth and father of Alastair, who passed the River on 6 July 1932, leaving childhood and literature through him more blest for all time".

ההתייחסות לנהר כאל שער בין עולם החיים ובין השאול — מחווה למיתולוגיה היוונית — מתחברת יפה לאישיותו של גרהם, שבין היתר התעניין במיסטיקה ובניאו־פגאניזם; אבל הנהר הוא בראש וראשונה סמל החיים עצמם. גרהם השתדל להישאר על גדתו המרוחקת של נהר החיים, שכן העריך את מעלותיו של העולם הישן והוקסם מחיי הכפר שהלכו ונדחקו מפני חדשנותה של העיר. באישיותו גילם פנים מסוימים של הדמויות מספרו המונומנטלי "הרוח בערבי הנחל", וודאי שחלק עמן את התשוקה אל הטבע.

הספר של גרהם תורגם לעברית כמה וכמה פעמים. יונתן רטוש אחראי לתרגום הראשון מ–1956. אחריו, על סמך עבודת תרגום שבוצעה באותו זמן שבו תירגם רטוש את הספר אך ראתה אור רק כעבור שנים רבות, הופיעה גרסתו של אוריאל אופק ב–1984. כעבור שנתיים, ב–1986, ראה אור תרגומה של יעל רנן; מיכל מילר אחראית לתרגום מ–2002, וב–2013 יצא הספר המוער בתרגומו של יניב פרקש. על ההוצאה המחודשת של התרגום לעברית כעת חתומים שניים: אוריאל אופק המנוח ובתו עטרה, ששאפה "לרענן את העברית" ולהתאימה לימינו ומצאה את עצמה משנה "כמה דברים מהותיים" ולמעשה מתרגמת את הספר מחדש.

הספר מלווה באיוריו של א"ה שפרד. אלה מזוהים מאוד עם היצירה — וכמובן גם עם סדרת ספרי "פו הדוב" של א"א מילן — אך למעשה הם נוספו אליה רק ב–1931, שנה אחת בלבד לפני מותו של גרהם. שפרד עצמו טען כי "יש ספרים שמוטב לא לאייר לעולם" ושלא היה מעז לאייר את "הרוח בערבי הנחל" אלמלא עשו זאת אחרים לפניו. מהתכתבויות של גרהם עם כמה מקוראיו הנאמנים נראה כי הזדהה עם הגישה הזאת, שלפיה מוטב היה להשאיר את העולם שברא במחוזות השפה והדמיון.

קאייק או קאיאק

הרגישות של גרהם לשפה מציבה אתגר תרגומי של ממש. הדמויות מאופיינות לעתים באמצעות משלבים לשוניים משתנים, והבחירה במיני בעלי החיים והצמחים גיבורי העלילה אינה מקרית. ספרו משובץ משחקי מלים רבים ורמיזות להיסטוריה הפוליטית, למורשת הספרותית ולסדר החברתי שנהג בבריטניה.

דוגמה לכך היא הערה סתמית לכאורה שמשמיע הנברן, המציין שישמח לרכוש לעצמו חליפת ערב שחורה מקטיפה, כמו זו של החפרפר. אנני גייג'ר, האחראית לגרסה המוערת של הספר, מציינת כי בתרבות האנגלית זהו רמז לאופן שבו מצא המלך ויליאם השלישי את מותו במאה ה–18. שונאיו של המלך שתו לחיי "הג'נטלמן הקטן בקטיפה השחורה", לאחר שהסוס של המלך נתקל בתל חפרפרות והפיל אותו מעל גבו.

מחבר הספר, קנת גרהם

דוגמה נוספת מביאה אופק, המעידה באחרית הדבר על משפט סתום שעורר את סקרנותה. התברר שזהו ביטוי הלקוח מעולם משחקי הקלפים. "למרבה הצער", היא מציינת בגילוי לב, "לא הצלחתי למצוא פתרון תרגומי למשחק המלים המתוחכם הזה".

ריבוי התרגומים לעברית — וכמובן המקור האנגלי — מסיבים עונג רב בקריאת הספר ובניסיון לחשוף את רבדיו השונים. בגרסה העדכנית של אופק נדמה שחסרה הקפדה רבה יותר בעריכת התרגום. דוגמה לכך היא ההחלטה לאיית ולנקד את שם הסירה קאייק, כאילו מדובר ב–Kayak, כלי השיט שמקורותיו באזור הארקטי, אף שבמקור הלועזי מדובר ב–Caique, סירה המגיעה מאזור יוון־טורקיה של ימינו. זו אנקדוטה, שאפשר היה לעבור עליה לסדר היום (אך גם להימנע ממנה בקלות רבה, לנוכח זמינותה של הגרסה המוערת, שבה מצוין ההבדל במפורש).

לעומת זאת, שמות גיבורי הספר בעברית מעוררים קושי אמיתי. לאורך השנים יצרו המתרגמים השונים לקסיקון מבלבל ולעתים שגוי מאוד של שמות, הן לארבעת הגיבורים הראשיים והן לכמה מגיבורי המשנה. עטרה אופק נענתה באופן חלקי לצורך לדייק בשמות בעלי החיים. היא שינתה את שמו של החולד לחפרפר והעכברוש מכונה בגרסה שלה נברן המים; הלוטרה של אוריאל אופק שונתה בתבונה ללוטר, ואילו האנטי־גיבור המפורסם מאוד של הספר, מר קרפד, מכונה בשם זה בכל התרגומים לעברית וכך גם כאן. אבל בכך לא מסתיימת המלאכה.

קריאה ב"הרוח בערבי הנחל" מעלה מיד כי מדובר בחברה גברית סגורה. היו בין המתרגמים מי שנמנעו בשל כך מהשמות חפרפרת או גירית, בהיותן מלים שמינן נקבה. המלה חפרפר סיפקה פתרון אלגנטי, אך במקרה של הגירית נצמדה אופק להחלטה השגויה לשנות את שמו של בעל החיים לסמור. החירות בהחלפת שמו של בעל החיים Badger — גירית — לבעל חיים שונה בתכלית — Weasel, סמור בעברית, אינה מתקבלת על הדעת. הדבר צורם עוד יותר שכן שמו של הסמור טעון משמעויות שליליות בשפה האנגלית. ההחלטה לכנות את מר גירית "סמור" גוררת בהמשך שגיאה נוספת, שכן גרהם עצמו מתאר סמורים המשתלטים על טירת קרפד ואופק נאלצת לכנותם חמוסים.

סיפורים לפני השינה

נצלול מתסבוכת השמות בחזרה אל הנהר. במלותיו של גרהם בתרגום אופק: "אותו יצור חמקמק, פתלתל ומפוטם, רודף ומגחך, החוטף דברים בגרגור ומניח להם בצחוק, רק כדי להסתער על חברים חדשים... כל כולו היה ניע וזיע — נצנוצים וזהרורים, רשרוש ואוושה, פטפוט ופכפוך" (ואצל רטוש: "פטט ובעבוע"). גרהם, כמו החפרפר, היה ללא ספק מוקסם, נלהב ומכושף למראה הנהר.

איור של א"ה שפרד מתוך הספר

גרהם, נצר למשפחה סקוטית אמידה, חי כמה שנים מעצבות בבית סבתו, לא רחוק מגדת נהר התמזה, לאחר מות אמו. כשבגר לא השתלב במסלול האקדמי שמשך את לבו, למורת רוחו, ונאלץ להיענות לכללים המעמדיים ולהשתלב בעבודה בבנק. "לקורא הממוצע הטוב ידוע קנת גרהם כמחברם של שני ספרים שנכתבו בשנות ה–90", כתב א"א מילן בהתייחסו למאה ה–19. "בזמנו הפנוי שימש מזכיר בנק אוף אינגלנד". מילן, שדבריו אלה מופיעים, בתרגום רטוש, לצד הספר של גרהם, הפך לאחד משני הממליצים המפורסמים על כתב היד של "הרוח בערבי הנחל", אל מול הסתייגותם של כמה מו"לים. השני היה נשיא ארצות הברית, תיאודור רוזוולט.

הביוגרפיה של גרהם מרתקת ואף כואבת, וב"הרוח בערבי הנחל" יש כמה מוטיבים שקשה לפענח בלי להתייחס אליה. הוא נקרע בין עבודתו המסודרת, ששיעממה אותו מאוד, ובין חיי הכתיבה והיצירה; בגיל 40 נישא ונהפך לאב לבן יחיד וחולני למדי, אלסטר, שנולד ב-1900. הסיפורים שסיפר גרהם לבנו לפני השינה ומכתבים ששלח לו קובצו כעבור זמן לכתב היד שגרהם הגיש להוצאות הספרים, בהציעו כמה שמות אפשריים וביניהם "הרוח בקנים", שלא נבחר לבסוף.

העולם שגרהם מתאר נטוע היטב באדמה. הוא משוקע מתחתיה ומעליה והנהר ותעלות המשנה עוברים בו. הוא מקיים מתח מתמיד בין החיים המוכרים, השלווים והבטוחים, ובין יער הפרא. בלב היער מתגורר מר גירית (כאמור, אצל אופק: "סמור"), שנהוג לזהותו יותר מכל דמות אחרת בספר כאישיות המייצגת את גרהם.

נימוסים אנגליים במאורה

אם אין מתמסרים באופן מוחלט לדמיונו של גרהם ולעולם הפנטסטי שהקים, מתגלות לעתים סתירות בין חלקים שונים בספר ולעתים בין חלקים שונים של פסקה או משפט. התמיהות עלולות להתעורר בשאלות טכניות: כיצד, למשל, אמורים שני מכרסמים קטני קומה כמו חפרפר ונברן לתפוס סוס ולקשור אותו לקרון המהודר שרכש הקרפד, לקראת מסעם המשותף?

אין מדובר רק בשאלות של קנה מידה. מצד אחד, גיבוריו של גרהם מקיימים אורח חיים התואם להגדרתם כחיות — החפרפר מתגורר תחילה במאורתו שבתוך האדמה ונברן המים בביתו שלצד הנהר; מצד אחר, הם מתנהלים לפי מה שנראה ככללים של החברה האנושית, וליתר דיוק החברה האנגלית של המאה ה–19.

ואולי כדי לבלבל את העניינים עוד יותר מרמז גרהם בכמה מקומות לאורך הספר, בעיקר בחלקיו הראשונים, כי קיים מעין קוד התנהגות מיוחד הנוהג בעולם החיות ("החפרפר ידע היטב שנימוסי החיות אוסרים להרבות דיבור על צרות שעלולות להתרחש או אפילו לרמוז עליהן"). "נימוסי החיות"? החיות עצמן פונות זו אל זו במלים המתאימות לתיאור בני אדם ("old fellow", למשל) וגם נוהגות כבני אדם בתשוקותיהן (הקרפד מתמכר בכל פעם לתחביב יקר ויוקרתי אחר, כהשטת סירות או נהיגה במכוניות מרוץ). "אני רוצה להראות לך את העולם!" פונה הקרפד אל הנברן. "אני אעשה ממך חיה, בחורי!"

גם האוכל העולה על שולחנן של החיות אינו מזכיר בדרך כלל דבר מהתפריט המצופה מחפרפר או מקרפד. לנוכח מאכלים כנקניק גרמני, בירה, מלפפונים כבושים ומשקה זנגוויל מורגשת השפעתו הרבה של המין האנושי, אף שנציגיו ממעטים להשתתף בעלילה.

הניסיונות לאפיין את תפישותיו של גרהם באמצעות רוח הטקסט שחיבר לא יובילו בהכרח למסקנות חד משמעיות. אל מול טענות שעלו במשך השנים, שעניינן קווים מיזוגיניים בעלילה, חייבים להזכיר את החוויות האיומות שעובר קרפד כאשר הוא מנסה להימלט מבית הסוהר. ההתעכבות על תחושות ההשפלה של הקרפד לנוכח ההערות שזורקים לעברו גברים כשהוא מחופש לכובסת, כלומר לאשה, ועוד ממעמד נמוך, היא עדות לרגישות מפתיעה לנושא. מסובך יותר לגונן על הערותיו השמנופוביות, ואלה אינן מעטות. נדמה כי אחת התכונות הבזויות בעיני גרהם היא היות בעל החיים שמן.

המתח בין השאיפה לבית ולמשפחה ובין הכמיהה לחיי חופש נטולי דאגות מעסיק את גרהם לא פחות משהוא מעסיק את גיבוריו. חפרפר, הבוקע מביתו־כלאו שמתחת לפני האדמה אל עולם חופשי ושטוף שמש, יודע שלעולם לא ישוב להתגורר במאורתו. געגועיו העזים כן מחזירים אותו לביקור; וסיפוריו האקזוטיים של יורד ים פטפטן מצליחים לערער אפילו את אהבת הנהר של הנברן. נראה כי אלה הם הדים למסעותיו של גרהם וגם רמז לשאיפתו — שהוגשמה לתקופות מסוימות — לקרוע מעליו את כבלי העבודה ואת מחויבויותיו לבנו ולאשתו. אין זה פלא, אולי, כי תהליך ה"החלמה" של נברן, שרק בכוח מנע ממנו החפרפר לעזוב הכל ולצאת אל ארצות הדרום, מתחיל ביום שבו הוא מתיישב ליד השולחן ובעצת ידידו כותב.

השאלות מיהו קהל היעד של "הרוח בערבי הנחל" ואם ראוי להגדירו ספר ילדים נטחנו עד דק. ילדים ומבוגרים כאחד עשויים להישאב אליו לאט, הן בשל קצב העלילה המתון, לפחות בפרקים הראשונים של הספר, ובעיקר משום שחלקים ממנו מתארים — גם אם באופן מבריק ביותר — אירועים טריוויאליים.

כדאי מאוד לעשות מאמץ להיסחף בזרם נהר־העלילה. א"א מילן היה סלחן פחות כשקבע כי "זהו ספר שקוראים אותו בקול רם באוזני כל אורח נוסף והוא משמש אבן בוחן למידת ערכו... אם אתה יושב לקרוא בו, אל תהיה נלעג בסברתך שהינך יושב לשפוט על טעמו או על אמנותו של קנת גרהם. אתה יושב לשפוט את עצמך. ייתכן שתהיה ראוי לספר; אינני יודע. ואולם אתה הוא העומד לדין".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עטיפת הספר. העיר שהיתה אמורה להיות ייחודית במינה

לרגע היה נדמה שערד יכלה להיות עיר אחרת לגמרי

דגי זהב באקווריום. בארה"ב נמצאו דגים שגדלו לממדים של כ– 30 ס"מ צילום

מחקר: דגי זהב הם מין פולש שמסכן מערכות אקולוגיות

BW אמזון רחפנים 256

החבילה מתעכבת: למה הרחפנים של אמזון עוד לא סיפקו את הסחורה

קראק פאי הקלאסי של גוז' ודניאל

משחקים עם קראק פאי: ארבעה מתכונים לעוגה הממכרת

פרויקט הרצל 138

סוף סוף יש סיבה לעצור ולהביט בבית הבאר ברחוב הרצל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"